SOD TORAH
ח' סיון התשעח (04:07), פרשת
חפש את הדברים הכי מעניינים בתורה: שם המשפחה שלך, השם שלך, מקום העבודה, בת הזוג שלך
 
צור קשר: sodtorah@gmail.com
מילון ארמית פורומים לוח שנה תוכנה להגהות תפילין
חיפוש ראשי תיבות
חיפוש ביטוי:   איפוס
שיטת חיפוש:  אזור לחיפוש:
סידור טבלה
תצוגה של טקסט- עד
הצג רק ראשי תיבות פסוקים: הצג \ הסתר
אורך הטקסט + -
רואה לצל

 חיפשנו ראשי תיבות כל אות 2 של "רואה לצל" ומצאנו בפסוק: (ישעיה לג, כ) חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו :

ורואים שיש אימות לראשי תיבות "רואה לצל" והוא תראינה וכן חזה  שהם לשון ראייה והסתכלות כמו באמצעי תיבות "רואה לצל".

ופירוש האמצעי תיבות ניראה, לפי פסוק: "וּבְהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' וְלֹא יִסָּעוּ",כלומר שכל עוד הענן נח על המשכן ומיצל על המשכן אז בני ישראל לא נוסעים כלל, וזה כעין משכן קבע שהוא בית המקדש, וזה פירוש הפסוק: "חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם נָוֶה שַׁאֲנָן אֹהֶל בַּל יִצְעָן בַּל יִסַּע יְתֵדֹתָיו לָנֶצַח וְכָל חֲבָלָיו בַּל יִנָּתֵקוּ", שרומז לאוהל מועד שכאשר היה שוכן עליו הענן לא היה נוסע ואז היה דומה לבית המקדש אשר בירושלים, ולכן רומז האמצעי תיבות "רואה לצל" דהיינו רואה לצל אשר מכסה הענן את המשכן "וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד".

 

(טז)ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב: (יז) והיה מעשה הצדקה שלום ועבדת הצדקה השקט ובטח עד עולם: (יח) וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות: (יט) וברד ברדת היער ובשפלה תשפל העיר: (כ) אשריכם זרעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור:

ישעיה פרק-לג

(א) הוי שודד ואתה לא שדוד ובוגד ולא בגדו בו כהתמך שודד תושד כנלתך לבגד יבגדו בך: (ב) יהוה חננו לך קוינו היה זרעם לבקרים אף ישועתנו בעת צרה: (ג) מקול המון נדדו עמים מרוממתך נפצו גוים: (ד) ואסף שללכם אסף החסיל כמשק גבים שוקק בו: (ה) נשגב יהוה כי שכן מרום מלא ציון משפט וצדקה: (ו) והיה אמונת עתיך חסן ישועת חכמת ודעת יראת יהוה היא אוצרו: (ז) הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון: (ח) נשמו מסלות שבת עבר ארח הפר ברית מאס ערים לא חשב אנוש: (ט) אבל אמללה ארץ החפיר לבנון קמל היה השרון כערבה ונער בשן וכרמל: (י) עתה אקום יאמר יהוה עתה ארומם עתה אנשא: (יא) תהרו חשש תלדו קש רוחכם אש תאכלכם: (יב) והיו עמים משרפות שיד קוצים כסוחים באש יצתו: (יג) שמעו רחוקים אשר עשיתי ודעו קרובים גברתי: (יד) פחדו בציון חטאים אחזה רעדה חנפים מי יגור לנו אש אוכלה מי יגור לנו מוקדי עולם: (טו) הלך צדקות ודבר מישרים מאס בבצע מעשקות נער כפיו מתמך בשחד אטם אזנו משמע דמים ועצם עיניו מראות ברע: (טז) הוא מרומים ישכן מצדות סלעים משגבו לחמו נתן מימיו נאמנים: (יז) מלך ביפיו תחזינה עיניך תראינה ארץ מרחקים: (יח) לבך יהגה אימה איה ספר איה שקל איה ספר את המגדלים: (יט) את עם נועז לא תראה עם עמקי שפה משמוע נלעג לשון אין בינה: (כ) חזה ציון קרית מועדנו עיניך תראינה ירושלם נוה שאנן אהל בל יצען בל יסע יתדתיו לנצח וכל חבליו בל ינתקו: (כא) כי אם שם אדיר יהוה לנו מקום נהרים יארים רחבי ידים בל תלך בו אני שיט וצי אדיר לא יעברנו: (כב) כי יהוה שפטנו יהוה מחקקנו יהוה מלכנו הוא יושיענו: (כג) נטשו חבליך בל יחזקו כן תרנם בל פרשו נס אז חלק עד שלל מרבה פסחים בזזו בז: (כד) ובל יאמר שכן חליתי העם הישב בה נשא עון:

ישעיה פרק-לד

(א) קרבו גוים לשמע ולאמים הקשיבו תשמע הארץ ומלאה תבל וכל צאצאיה: (ב) כי קצף ליהוה על כל הגוים וחמה על כל צבאם החרימם נתנם לטבח: (ג) וחלליהם ישלכו ופגריהם יעלה באשם ונמסו הרים מדמם: (ד) ונמקו כל צבא השמים ונגלו כספר השמים וכל צבאם יבול כנבל עלה מגפן וכנבלת מתאנה: (ה) כי רותה בשמים חרבי הנה על אדום תרד ועל עם חרמי למשפט: (ו) חרב ליהוה מלאה דם הדשנה מחלב מדם כרים ועתודים מחלב כליות אילים כי זבח ליהוה בבצרה וטבח גדול בארץ אדום: (ז) וירדו ראמים עמם ופרים עם אבירים ורותה ארצם מדם ועפרם מחלב ידשן: (ח) כי יום נקם ליהוה שנת שלומים לריב ציון: (ט) ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית והיתה ארצה לזפת בערה: (י) לילה ויומם לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תחרב לנצח נצחים אין עבר בה: (יא) וירשוה קאת וקפוד וינשוף וערב ישכנו בה ונטה עליה קו תהו ואבני בהו: (יב) חריה ואין שם מלוכה יקראו וכל שריה יהיו אפס: (יג) ועלתה ארמנתיה סירים קמוש וחוח במבצריה והיתה נוה תנים חציר לבנות יענה: (יד) ופגשו ציים את איים ושעיר על רעהו יקרא אך שם הרגיעה לילית ומצאה לה מנוח: (טו) שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רעותה: (טז) דרשו מעל ספר יהוה וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רעותה לא פקדו כי פי הוא צוה ורוחו הוא קבצן: