SOD TORAH
ח' סיון התשעח (04:05), פרשת
חפש את הדברים הכי מעניינים בתורה: שם המשפחה שלך, השם שלך, מקום העבודה, בת הזוג שלך
 
צור קשר: sodtorah@gmail.com
מילון ארמית פורומים לוח שנה תוכנה להגהות תפילין
חיפוש ראשי תיבות
חיפוש ביטוי:   איפוס
שיטת חיפוש:  אזור לחיפוש:
סידור טבלה
תצוגה של טקסט- עד
הצג רק ראשי תיבות פסוקים: הצג \ הסתר
אורך הטקסט + -
אתרוג, עץ הדעת

יש בסה"כ שלוש ראשי תיבות של "אתרג" בתנ"ך בכל שיטה, ונחקור את הקשר ביניהם להלן. דוד המלך ע"ה מבקש, "אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי", וכמדומני ששמענו את זה כבר בשם, אבל עכ"פ רואים כאן את הראשי תיבות אתרוג: "אתרג", לרמוז שהאתרוג מסוכן לגאוה, כלומר משום שיש בו טעם וריח, והוא עומד בפני עצמו ואינו נאגד עם הלולב ההדס והערבה, לכן הוא חשוד על הגאוה. וידוע ממה שאמר הת"ז (ב:) וכן הב"י בשם הרב הרקנאטי, שהאתרוג הוא כנגד השכינה שהיא ה' אחרונה בשם הוי"ה. והיא המלכות, ודויד המלך גם כן כנגד המלכות, ולכן הוא מתפלל "אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה", כי כל המלכים שהיו במעמד הזה הגיעו לגאוה חוץ ממעטים ועליהם דוד ע"ה ולכן המעמד של המלכות כגון האתרוג זה מסוכן לגאוה והוא זקוק לתפילה להינצל מזה וזה לפי הפשט ועיין מלבי"ם שם.

וכן חז"ל במדרש אמרו (מד"ר פט"ו, ז) "מָה הָיָה אוֹתוֹ הָאִילָן שֶׁאָכַל מִמֶּנּוּ אָדָם וְחַוָּה? וכו'  רַבִּי אַבָּא דְּעַכּוֹ אָמַר אֶתְרוֹג הָיָה, זה שכתוב (ברא' ג, ו): וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל [משמע את העץ עצמו טוב לאכול] וגו', אֲמַרְתְּ צֵא וּרְאֵה אֵיזֶהוּ אִילָן שֶׁעֵצוֹ נֶאֱכָל כְּפִרְיוֹ, וְאֵין אַתָּה מוֹצֵא אֶלָּא אֶתְרוֹג", וכן אמרו בסוכה (לה.) ת''ר פרי עץ הדר, עץ שטעם עצו ופריו שוה הוי אומר זה אתרוג. רואים אם כן שהאתרוג טעם העץ כמו הפרי, ורומז שהטוב והרע יהיו שווים אצל האדם לבחירה חופשית (יפה תואר), והוא היה הפרי שאכלו וחטאו בו אדם וחוה וזאת היתה תחילת רגל גאוה. ובהמשך המדרש שם מובא שהעצים אומרים לאדם, "אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה: זה הגנב שגנב דעת קונו, זה שכתוב: (תהי' לו, יב): אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה, רֶגֶל שֶׁנִּתְגָּאֶה עַל בּוֹרְאוֹ, (תהי' לו, יב): וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי, [העצים אומרים:] אל תיקח מפרותי אליו", [ומשמע ממרוצת המדרש שדברי רבי ברכיה מוסכמים לדברי כולם, אע"פ שנכנסו בתוך דברי ר' יוסי שסובר שתאנה היה האילן]. ולכן רואים שממש רמוז במדרש הראשי תיבות לעיל "אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה". ויתכן שרבי ברכיה סובר כר' אבא שאמר שאתרוג היה העץ. והביא המהרז"ו שבפר"א (פי"ג) דרשו את הפס' על הנחש שבא לגעת בעץ הדעת שהוא האתרוג למ"ד ואמר לו עץ הדעת, "אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה", כלומר אל תיגע בי, "וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי", וזה רומז לקיצוץ זרועותיו של הנחש לאחר העונש, שהרי לפני זה היו לנחש ידיים ורגלים כתנין.

הר"ת השניים של אתרוג בתנ"ך, נמצאים בפס' (כל אות שנייה מאחורה לקדימה), (יחזק' כט, ג) "דַּבֵּר וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר ה' אלהי' הִנְנִי עָלֶיךָ פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם, הַתַּנִּים הַגָּדוֹל הָרֹבֵץ בְּתוֹךְ יְאֹרָיו [=אתרג] אֲשֶׁר אָמַר לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי", פירוש הפס' הזה: הנביא יחזקאל מתנבא על פרעה שמשול לתנין גדול שרובץ ביאור ואומר שהוא ברא את עצמו ואת היאור (עיין מלבי"ם). ושוב רואים בחינה ברורה של גאוה שהמצרים בעצמם נקראו רהב, והם הגאותנים שנאמר עליהם, "גאוה גאה", וכאן פרעה שהוא פה רע וכולו מדבר בגאוה ובוז, משול לתנין שזה סוג של זוחל עם זרועות ידיים ורגליים ורומז לנחש הקדמוני שהיו לו זרועות, [סתם תנין זה נחש, מצודות], שגם כן חשב להיות כאלהים וידוע שהשטן הוא הס"מ התלבש בנחש וכך הוא דיבר, ונשים לב שגימטריה של נח"ש זה בדיוק שט"ן וכן פרע"ה עם האותיות זה שט"ן ורומז שבחינת היצר הרע שהוא השטן שלטה בפרעה. הלכך הר"ת "אתרג" חותכות כאן לרמוז לחטא עץ הדעת לחד מ"ד. וכמו שהנחש היה נכה אחר החטא, שנאמר, "עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ, וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ", ניקצצו ידיו ורגליו גם פרעה נכו שהיה חיגר ונכה שהוא בחי' הנחש כתוב בהמשך עליו (יחזק' ל, כד-כה) "וְשָׁבַרְתִּי אֶת זְרֹעוֹת פַּרְעֹה וכו' וּזְרֹעוֹת פַּרְעֹה תִּפֹּלְנָה", וזה אותו לשון שכתוב בנחש, "אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וכו' שָׁם נָפְלוּ פֹּעֲלֵי אָוֶן דֹּחוּ וְלֹא יָכְלוּ קוּם", וכתב המהרז"ו שמכאן דרשו על הנחש שניקצצו רגליו ולא יוכל לקום עוד (פר"א פי"ג). וכן רומז "עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר", בגימ' פרעה. וכן צ"ע (יחזק' לא) משמע שדימה עצמו פרעה לעץ בגן עדן, ושואל אותו הנביא כביכול, "אֶל מִי דָּמִיתָ בְגָדְלֶךָ", וכן "אֶל מִי דָמִיתָ כָּכָה בְּכָבוֹד וּבְגֹדֶל בַּעֲצֵי עֵדֶן", ואולי הפשט שדימה עצמו לאל שהרי אמר לעיל "לִי יְאֹרִי וַאֲנִי עֲשִׂיתִנִי", וידוע שעץ הדעת טוב ורע עניינו להדמות לאל, שאמר הנחש, "כִּי יֹדֵעַ אֱלֹהִים כִּי בְּיוֹם אֲכָלְכֶם מִמֶּנּוּ וכו' וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע", ולא שיקר בזה כחז"ל ודו"ק בס"ד.

(י)כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו: (יא) יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני: (יב) ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי: (יג) ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי ותפלתי על חיקי תשוב: (יד) כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי: (טו) ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו: (טז) בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו: (יז) אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי: (יח) אודך בקהל רב בעם עצום אהללך: (יט) אל ישמחו לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו עין: (כ) כי לא שלום ידברו ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשבון: (כא) וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עינינו: (כב) ראיתה יהוה אל תחרש אדני אל תרחק ממני: (כג) העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי: (כד) שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל ישמחו לי: (כה) אל יאמרו בלבם האח נפשנו אל יאמרו בלענוהו: (כו) יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה המגדילים עלי: (כז) ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו: (כח) ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך:

תהילים פרק-לו

(א) למנצח לעבד יהוה לדוד: (ב) נאם פשע לרשע בקרב לבי אין פחד אלהים לנגד עיניו: (ג) כי החליק אליו בעיניו למצא עונו לשנא: (ד) דברי פיו און ומרמה חדל להשכיל להיטיב: (ה) און יחשב על משכבו יתיצב על דרך לא טוב רע לא ימאס: (ו) יהוה בהשמים חסדך אמונתך עד שחקים: (ז) צדקתך כהררי אל משפטך תהום רבה אדם ובהמה תושיע יהוה: (ח) מה יקר חסדך אלהים ובני אדם בצל כנפיך יחסיון: (ט) ירוין מדשן ביתך ונחל עדניך תשקם: (י) כי עמך מקור חיים באורך נראה אור: (יא) משך חסדך לידעיך וצדקתך לישרי לב: (יב) אל תבואני רגל גאוה ויד רשעים אל תנדני: (יג) שם נפלו פעלי און דחו ולא יכלו קום:

תהילים פרק-לז

(א) לדוד אל תתחר במרעים אל תקנא בעשי עולה: (ב) כי כחציר מהרה ימלו וכירק דשא יבולון: (ג) בטח ביהוה ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה: (ד) והתענג על יהוה ויתן לך משאלת לבך: (ה) גול על יהוה דרכך ובטח עליו והוא יעשה: (ו) והוציא כאור צדקך ומשפטך כצהרים: (ז) דום ליהוה והתחולל לו אל תתחר במצליח דרכו באיש עשה מזמות: (ח) הרף מאף ועזב חמה אל תתחר אך להרע: (ט) כי מרעים יכרתון וקוי יהוה המה יירשו ארץ: (י) ועוד מעט ואין רשע והתבוננת על מקומו ואיננו: (יא) וענוים יירשו ארץ והתענגו על רב שלום: (יב) זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו: (יג) אדני ישחק לו כי ראה כי יבא יומו: (יד) חרב פתחו רשעים ודרכו קשתם להפיל עני ואביון לטבוח ישרי דרך: (טו) חרבם תבוא בלבם וקשתותם תשברנה: (טז) טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים: (יז) כי זרועות רשעים תשברנה וסומך צדיקים יהוה: (יח) יודע יהוה ימי תמימם ונחלתם לעולם תהיה: (יט) לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו: (כ) כי רשעים יאבדו ואיבי יהוה כיקר כרים כלו בעשן כלו: (כא) לוה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן: (כב) כי מברכיו יירשו ארץ ומקלליו יכרתו: (כג) מיהוה מצעדי גבר כוננו ודרכו יחפץ: (כד) כי יפל לא יוטל כי יהוה סומך ידו: (כה) נער הייתי גם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם: (כו) כל היום חונן ומלוה וזרעו לברכה: (כז) סור מרע ועשה טוב ושכן לעולם: (כח) כי יהוה אהב משפט ולא יעזב את חסידיו לעולם נשמרו וזרע רשעים נכרת: (כט) צדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה: (ל) פי צדיק יהגה חכמה ולשונו תדבר משפט: (לא) תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשריו: (לב) צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו: