SOD TORAH
יט' חשון התשפ (22:01), פרשת
חפש את הדברים הכי מעניינים בתורה: שם המשפחה שלך, השם שלך, מקום העבודה, בת הזוג שלך
 
צור קשר: [email protected]
מילון ארמית פורומים לוח שנה תוכנה להגהות תפילין תרומות

אנא עזרו לנו בתרומה להחזרה בתשובה ותקבלו את התוכנה לדילוגים + תיקון לשם שלכם לפי הדילוגים למעבר לתשלום
דרושים עובדים לזיכוי הרבים אנא פנו לאימייל [email protected]

חיפוש דילוגים בתורה
חיפוש ביטוי:   איפוס
שיטת חיפוש:  אזור לחיפוש:
אפשרויות הצגת הסתברויות בטבלה הצג תוויותהצג פסוקיםשלח טבלה לחבר הצג דו"ח הסתברות
הגדרות טבלה
רוחב טבלה לפי דילוג + - LCM GCF סידור אוטומטי
התחל טבלה מ- עד « » סידור אורך טבלה
חיתוך רוחב טבלה עד
רוחב הטבלה: + - אורך טבלה: + - מיקום הדילוג: [ | ]
חיתוך רוחב טבלה
ביטוי: | דילוג:
הפסוק שחותך את האות המסומנת בביטוי:
במ' ל טז:יז
במ' ל יז:לא ג
במ' לא ג:ד
במ' לא ד:ו
במ' לא ו:ז
במ' לא ז:ח
במ' לא ח:ט
במ' לא ט:יא
במ' לא יא:יב
במ' לא יב:יג
במ' לא יג:יד
במ' לא יד:טז
במ' לא טז:יח
במ' לא יח:יט
במ' לא יט:כ
במ' לא כ:כב
במ' לא כב:כג
במ' לא כג:כה
במ' לא כה:כז
במ' לא כז:כח
במ' לא כח:כט
במ' לא כט:ל
במ' לא ל:לא
במ' לא לא:לג
במ' לא לג:לה
במ' לא לה:לו
במ' לא לו:לח
במ' לא לח:מ
במ' לא מ:מב
במ' לא מב:מג
במ' לא מג:מז
במ' לא מז:מז
במ' לא מז:מט
במ' לא מט:נ
במ' לא נ:נא
במ' לא נא:נב
במ' לא נב:נד
במ' לא נד:לב א
במ' לב א:ב
במ' לב ב:ג
במ' לב ג:ה
במ' לב ה:ו
במ' לב ו:ח
במ' לב ח:ט
במ' לב ט:יא
במ' לב יא:יא
במ' לב יא:יג
במ' לב יג:יד
במ' לב יד:טז
במ' לב טז:יז
במ' לב יז:יח
במ' לב יח:כ
במ' לב כ:כא
במ' לב כא:כב
במ' לב כב:כג
במ' לב כג:כה
במ' לב כה:כז
במ' לב כז:כח
במ' לב כח:כט
במ' לב כט:ל
במ' לב ל:לב
במ' לב לב:לג
במ' לב לג:לג
במ' לב לג:לו
במ' לב לו:לח
במ' לב לח:לט
במ' לב לט:מא
במ' לב מא:מב
במ' לב מב:לג ב
במ' לג ב:ג
במ' לג ג:ד
במ' לג ד:ו
במ' לג ו:ח
במ' לג ח:ט
במ' לג ט:יא
במ' לג יא:יד
במ' לג יד:טז
במ' לג טז:יט
במ' לג יט:כג
במ' לג כג:כו
במ' לג כו:ל
במ' לג ל:לג
במ' לג לג:לו
במ' לג לו:לח
במ' לג לח:לט
במ' לג לט:מ
במ' לג מ:מד
במ' לג מד:מו
אתםאחרישמעוונשאאתעונהאלההחקיםאשרצוהיהוהאתמשהביןאישלאשתוביןאבלבתובנעריהב
יתאביהוידבריהוהאלמשהלאמרנקםנקמתבניישראלמאתהמדיניםאחרתאסףאלעמיךוידברמשהא
להעםלאמרהחלצומאתכםאנשיםלצבאויהיועלמדיןלתתנקמתיהוהבמדיןאלףלמטהאלףלמטהלכל
מטותישראלתשלחולצבאוימסרומאלפיישראלאלףלמטהשניםעשראלףחלוציצבאוישלחאתםמשהא
לףלמטהלצבאאתםואתפינחסבןאלעזרהכהןלצבאוכליהקדשוחצצרותהתרועהבידוויצבאועלמד
יןכאשרצוהיהוהאתמשהויהרגוכלזכרואתמלכימדיןהרגועלחלליהםאתאויואתרקםואתצורוא
תחורואתרבעחמשתמלכימדיןואתבלעםבןבעורהרגובחרבוישבובניישראלאתנשימדיןואתטפם
ואתכלבהמתםואתכלמקנהםואתכלחילםבזזוואתכלעריהםבמושבתםואתכלטירתםשרפובאשויקח
ואתכלהשללואתכלהמלקוחבאדםובבהמהויבאואלמשהואלאלעזרהכהןואלעדתבניישראלאתהשב
יואתהמלקוחואתהשללאלהמחנהאלערבתמואבאשרעלירדןירחוויצאומשהואלעזרהכהןוכלנשי
איהעדהלקראתםאלמחוץלמחנהויקצףמשהעלפקודיהחילשריהאלפיםושריהמאותהבאיםמצבאהמ
לחמהויאמראליהםמשההחייתםכלנקבההןהנההיולבניישראלבדברבלעםלמסרמעלביהוהעלדבר
פעורותהיהמגפהבעדתיהוהועתההרגוכלזכרבטףוכלאשהידעתאישלמשכבזכרהרגווכלהטףבנש
יםאשרלאידעומשכבזכרהחיולכםואתםחנומחוץלמחנהשבעתימיםכלהרגנפשוכלנגעבחללתתחט
אוביוםהשלישיוביוםהשביעיאתםושביכםוכלבגדוכלכליעורוכלמעשהעזיםוכלכליעץתתחטא
וויאמראלעזרהכהןאלאנשיהצבאהבאיםלמלחמהזאתחקתהתורהאשרצוהיהוהאתמשהאךאתהזהבו
אתהכסףאתהנחשתאתהברזלאתהבדילואתהעפרתכלדבראשריבאבאשתעבירובאשוטהראךבמינדהי
תחטאוכלאשרלאיבאבאשתעבירובמיםוכבסתםבגדיכםביוםהשביעיוטהרתםואחרתבאואלהמחנה
ויאמריהוהאלמשהלאמרשאאתראשמלקוחהשביבאדםובבהמהאתהואלעזרהכהןוראשיאבותהעדהו
חציתאתהמלקוחביןתפשיהמלחמההיצאיםלצבאוביןכלהעדהוהרמתמכסליהוהמאתאנשיהמלחמה
היצאיםלצבאאחדנפשמחמשהמאותמןהאדםומןהבקרומןהחמריםומןהצאןממחציתםתקחוונתתהל
אלעזרהכהןתרומתיהוהוממחצתבניישראלתקחאחדאחזמןהחמשיםמןהאדםמןהבקרמןהחמריםומ
ןהצאןמכלהבהמהונתתהאתםללויםשמרימשמרתמשכןיהוהויעשמשהואלעזרהכהןכאשרצוהיהוה
אתמשהויהיהמלקוחיתרהבזאשרבזזועםהצבאצאןששמאותאלףושבעיםאלףוחמשתאלפיםובקרשנ
יםושבעיםאלףוחמריםאחדוששיםאלףונפשאדםמןהנשיםאשרלאידעומשכבזכרכלנפששניםושלש
יםאלףותהיהמחצהחלקהיצאיםבצבאמספרהצאןשלשמאותאלףושלשיםאלףושבעתאלפיםוחמשמאו
תויהיהמכסליהוהמןהצאןששמאותחמשושבעיםוהבקרששהושלשיםאלףומכסםליהוהשניםושבעי
םוחמריםשלשיםאלףוחמשמאותומכסםליהוהאחדוששיםונפשאדםששהעשראלףומכסםליהוהשנים
ושלשיםנפשויתןמשהאתמכסתרומתיהוהלאלעזרהכהןכאשרצוהיהוהאתמשהוממחציתבניישראל
אשרחצהמשהמןהאנשיםהצבאיםותהימחצתהעדהמןהצאןשלשמאותאלףושלשיםאלףשבעתאלפיםוח
משמאותובקרששהושלשיםאלףוחמריםשלשיםאלףוחמשמאותונפשאדםששהעשראלףויקחמשהממחצ
תבניישראלאתהאחזאחדמןהחמשיםמןהאדםומןהבהמהויתןאתםללויםשמרימשמרתמשכןיהוהכא
שרצוהיהוהאתמשהויקרבואלמשההפקדיםאשרלאלפיהצבאשריהאלפיםושריהמאותויאמרואלמש
העבדיךנשאואתראשאנשיהמלחמהאשרבידנוולאנפקדממנואישונקרבאתקרבןיהוהאישאשרמצא
כליזהבאצעדהוצמידטבעתעגילוכומזלכפרעלנפשתינולפנייהוהויקחמשהואלעזרהכהןאתהז
הבמאתםכלכלימעשהויהיכלזהבהתרומהאשרהרימוליהוהששהעשראלףשבעמאותוחמשיםשקלמאת
שריהאלפיםומאתשריהמאותאנשיהצבאבזזואישלוויקחמשהואלעזרהכהןאתהזהבמאתשריהאלפ
יםוהמאותויבאואתואלאהלמועדזכרוןלבניישראללפנייהוהומקנהרבהיהלבניראובןולבני
גדעצוםמאדויראואתארץיעזרואתארץגלעדוהנההמקוםמקוםמקנהויבאובניגדובניראובןוי
אמרואלמשהואלאלעזרהכהןואלנשיאיהעדהלאמרעטרותודיבןויעזרונמרהוחשבוןואלעלהוש
בםונבוובעןהארץאשרהכהיהוהלפניעדתישראלארץמקנההואולעבדיךמקנהויאמרואםמצאנוח
ןבעיניךיתןאתהארץהזאתלעבדיךלאחזהאלתעברנואתהירדןויאמרמשהלבניגדולבניראובןה
אחיכםיבאולמלחמהואתםתשבופהולמהתנואוןאתלבבניישראלמעבראלהארץאשרנתןלהםיהוהכ
העשואבתיכםבשלחיאתםמקדשברנעלראותאתהארץויעלועדנחלאשכולויראואתהארץויניאואת
לבבניישראללבלתיבאאלהארץאשרנתןלהםיהוהויחראףיהוהביוםההואוישבעלאמראםיראוהא
נשיםהעליםממצריםמבןעשריםשנהומעלהאתהאדמהאשרנשבעתילאברהםליצחקוליעקבכילאמלא
ואחריבלתיכלבבןיפנההקנזיויהושעבןנוןכימלאואחרייהוהויחראףיהוהבישראלוינעםבמ
דברארבעיםשנהעדתםכלהדורהעשההרעבעינייהוהוהנהקמתםתחתאבתיכםתרבותאנשיםחטאיםל
ספותעודעלחרוןאףיהוהאלישראלכיתשובןמאחריוויסףעודלהניחובמדברושחתםלכלהעםהזה
ויגשואליוויאמרוגדרתצאןנבנהלמקננופהועריםלטפנוואנחנונחלץחשיםלפניבניישראלע
דאשראםהביאנםאלמקומםוישבטפנובעריהמבצרמפניישביהארץלאנשובאלבתינועדהתנחלבני
ישראלאישנחלתוכילאננחלאתםמעברלירדןוהלאהכיבאהנחלתנואלינומעברהירדןמזרחהויא
מראליהםמשהאםתעשוןאתהדברהזהאםתחלצולפנייהוהלמלחמהועברלכםכלחלוץאתהירדןלפני
יהוהעדהורישואתאיביומפניוונכבשההארץלפנייהוהואחרתשבווהייתםנקיםמיהוהומישרא
לוהיתההארץהזאתלכםלאחזהלפנייהוהואםלאתעשוןכןהנהחטאתםליהוהודעוחטאתכםאשרתמצ
אאתכםבנולכםעריםלטפכםוגדרתלצנאכםוהיצאמפיכםתעשוויאמרבניגדובניראובןאלמשהלא
מרעבדיךיעשוכאשראדנימצוהטפנונשינומקננווכלבהמתנויהיושםבעריהגלעדועבדיךיעבר
וכלחלוץצבאלפנייהוהלמלחמהכאשראדנידברויצולהםמשהאתאלעזרהכהןואתיהושעבןנוןוא
תראשיאבותהמטותלבניישראלויאמרמשהאלהםאםיעברובניגדובניראובןאתכםאתהירדןכלחל
וץלמלחמהלפנייהוהונכבשההארץלפניכםונתתםלהםאתארץהגלעדלאחזהואםלאיעברוחלוצים
אתכםונאחזובתככםבארץכנעןויענובניגדובניראובןלאמראתאשרדבריהוהאלעבדיךכןנעשה
נחנונעברחלוציםלפנייהוהארץכנעןואתנואחזתנחלתנומעברלירדןויתןלהםמשהלבניגדול
בניראובןולחצישבטמנשהבןיוסףאתממלכתסיחןמלךהאמריואתממלכתעוגמלךהבשןהארץלערי
הבגבלתעריהארץסביבויבנובניגדאתדיבןואתעטרתואתערערואתעטרתשופןואתיעזרויגבהה
ואתביתנמרהואתביתהרןערימבצרוגדרתצאןובניראובןבנואתחשבוןואתאלעלאואתקריתיםו
אתנבוואתבעלמעוןמוסבתשםואתשבמהויקראובשמתאתשמותהעריםאשרבנווילכובנימכירבןמ
נשהגלעדהוילכדהויורשאתהאמריאשרבהויתןמשהאתהגלעדלמכירבןמנשהוישבבהויאירבןמנ
שההלךוילכדאתחותיהםויקראאתהןחותיאירונבחהלךוילכדאתקנתואתבנתיהויקראלהנבחבש
מואלהמסעיבניישראלאשריצאומארץמצריםלצבאתםבידמשהואהרןויכתבמשהאתמוצאיהםלמסע
יהםעלפייהוהואלהמסעיהםלמוצאיהםויסעומרעמססבחדשהראשוןבחמשהעשריוםלחדשהראשון
ממחרתהפסחיצאובניישראלבידרמהלעיניכלמצריםומצריםמקבריםאתאשרהכהיהוהבהםכלבכו
רובאלהיהםעשהיהוהשפטיםויסעובניישראלמרעמססויחנובסכתויסעומסכתויחנובאתםאשרב
קצההמדברויסעומאתםוישבעלפיהחירתאשרעלפניבעלצפוןויחנולפנימגדלויסעומפניהחיר
תויעברובתוךהיםהמדברהוילכודרךשלשתימיםבמדבראתםויחנובמרהויסעוממרהויבאואילמ
הובאילםשתיםעשרהעינתמיםושבעיםתמריםויחנושםויסעומאילםויחנועליםסוףויסעומיםס
וףויחנובמדברסיןויסעוממדברסיןויחנובדפקהויסעומדפקהויחנובאלושויסעומאלושויח
נוברפידםולאהיהשםמיםלעםלשתותויסעומרפידםויחנובמדברסיניויסעוממדברסיניויחנו
בקברתהתאוהויסעומקברתהתאוהויחנובחצרתויסעומחצרתויחנוברתמהויסעומרתמהויחנוב
רמןפרץויסעומרמןפרץויחנובלבנהויסעומלבנהויחנוברסהויסעומרסהויחנובקהלתהויסע
ומקהלתהויחנובהרשפרויסעומהרשפרויחנובחרדהויסעומחרדהויחנובמקהלתויסעוממקהלת
ויחנובתחתויסעומתחתויחנובתרחויסעומתרחויחנובמתקהויסעוממתקהויחנובחשמנהויסע
ומחשמנהויחנובמסרותויסעוממסרותויחנובבנייעקןויסעומבנייעקןויחנובחרהגדגדויס
עומחרהגדגדויחנוביטבתהויסעומיטבתהויחנובעברנהויסעומעברנהויחנובעציןגברויסע
ומעציןגברויחנובמדברצןהואקדשויסעומקדשויחנובהרההרבקצהארץאדוםויעלאהרןהכהןא
להרההרעלפייהוהוימתשםבשנתהארבעיםלצאתבניישראלמארץמצריםבחדשהחמישיבאחדלחדשו
אהרןבןשלשועשריםומאתשנהבמתובהרההרוישמעהכנענימלךערדוהואישבבנגבבארץכנעןבבא
בניישראלויסעומהרההרויחנובצלמנהויסעומצלמנהויחנובפונןויסעומפונןויחנובאבתו
יסעומאבתויחנובעייהעבריםבגבולמואבויסעומעייםויחנובדיבןגדויסעומדיבןגדויחנו
 שנים אוחזין בטלית - מדהים!
זיכוי הרבים:

בגמרא בבא מציעא (ב.) : "שנים אוחזין בטלית: זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה, זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי, זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה ויחלוקו". המשנה מתארת מקרה על שנים אנשים שתופסים טלית אחת בידם ומתווכחים של מי הטלית וככה מגיעים לבית דין, כל אחד טוען שהטלית כולה שלו, הדין שנפסק הוא שכל אחד נשבע שלפחות חצי מהטלית שלו וכל אחד מקבל חצי מהטלית (מוכרים אותה ומחלקים את הכסף).

בפסוקים דרך הדילוג "אוחזין" (דילוג מינימלי בתורה!) מתוארת המלחמה של ישראל עם מדין שבה בזזו ישראל את שלל מדין ושבו מהם "מלקוח" שזה: (במדבר לא, לב) "ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן...". זאת אמרת המלקוח כולל את הצאן והבקר שזה בבחינת הטלית (שבדילוג שלנו) כי טלית עשויה מצמר של כבשים וזה רמוז גם בפסוק שחותך את הדילוג "טלית" בטבלה: "וכל בגד וכל כלי עור וכל מעשה עזים וכל כלי עץ תתחטאו", כי פעם הטליתות שלהם היו הבגדים ממש, וכן מעשה עזים יכול להיות בחינת טלית אע"פ שיש ספק מהתורה האם טלית מצמר עזים חייבת. וכן ראוי לציין שזה מהמקומות היחידים בתורה שכתובה בהם המילה "אחוז" (פס' ל): "אחד אחוז מן החמישים וכו' ". כלומר הכוונה ל-%, אבל מקור הסימן הוא מהמשנה ומהתורה היינו אדם שאחוז בחלק מסוים.

וכך מסופר שם (במדבר לא):

 ט  וישבו בני ישראל את נשי מדין ואת טפם ואת כל בהמתם ואת כל מקנהם ואת כל חילם בזזו: י  ואת כל עריהם במושבתם ואת כל טירתם שרפו באש: יא  ויקחו את כל השלל ואת כל המלקוח באדם ובבהמה: יב  ויבאו אל משה ואל אלעזר הכהן ואל עדת בני ישראל את השבי ואת המלקוח ואת השלל אל המחנה אל ערבת מואב אשר על ירדן ירחו: יג  ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי העדה לקראתם אל מחוץ למחנה: ... כו  שא את ראש מלקוח השבי באדם ובבהמה אתה ואלעזר הכהן וראשי אבות העדה: כז  וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה: ... ל  וממחצת בני ישראל תקח אחד אחז מן החמשים מן האדם מן הבקר מן החמרים ומן הצאן מכל הבהמה ונתתה אתם ללוים שמרי משמרת משכן יהוה: ...  לב  ויהי המלקוח יתר הבז אשר בזזו עם הצבא צאן שש מאות אלף ושבעים אלף וחמשת אלפים:לו  ותהי המחֱצה חלק היצאים בצבא מספר הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף ושבעת אלפים וחמש מאות:  וממחצית בני ישראל אשר חצה משה מן האנשים הצבאים: מג  ותהי מחֱצת העדה מן הצאן שלש מאות אלף ושלשים אלף שבעת אלפים וחמש מאות: 

ורואים שהצבא שחזר מהמלחמה תפס מלקוח בין היתר, ורש"י כותב1) שיצאו הנערים לתפוס את השלל של המלחמה כלומר הם ראו את הצבא חוזר עם השלל ונתנו לעצמם היתר לבוא ולהתחלק איתם, וזה בדיוק המקרה במשנה שמדובר על טלית שכל אחד טוען שהוא מצא ראשון ואחד מהם אולי שקרן ונתן לעצמו היתר לתפוס בטלית או שחשב שהוא תפס איתו ביחד, וטלית היינו זה מלקוח הצאן כפי שרמזנו.

ולאחר מכן, יצאו משה ואלעזר וכל נשיאי העדה, לקראת אותם נערים ואנשי צבא שתופסים את המלקוח (פס' יג), והלשון של "תופשי המלחמה" שכתוב בפסוק מוזכר גם בגמרא כפי שאומר ר' חייא (דף ג'): "ותנא תונא שנים אוחזין בטלית זה אומר אני מצאתיה וכו' והא הכא כיון דאנן סהדי דמאי דתפיס האי דידיה הוא ומאי דתפיס האי דידיה הוא וקתני ישבע". כלומר מסביר לנו ר' חייא למה כל אחד מקבל חצי מהטלית, בגלל שאנחנו (הבית דין שלפניו הגיעו השנים) עדים שלכל אחד יש "תפיסה" בטלית בכך שהם אוחזין בה ולכן כל אחד מקבל חציה. ובצורה דומה כתוב כאן (פס' כז):  "וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה היצאים לצבא ובין כל העדה". רואים שהקב"ה אומר למשה את הדין של המקרה הזה כאשר שנים אוחזין "בטלית", שצריך לחצות את המלקוח בין שני הצדדים. וכך פירש רש"י וחצית את המלקוח בין תפשי המלחמה וגו'. חציו לאלו וחציו לאלו:

לאחר מכן הקב"ה מצווה למשה לספור את המלקוח ויוצא שיש 675,000 צאן בסה"כ (פס' לב), והצאן כאמור רומז לטלית, ובאמת חולקים בין אנשי הצבא ובין העדה, וכל צד מקבל 337,500 צאן ולאחר מכן גם ניטל מכס. ובדומה לפסק המשנה "זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה וזה ישבע וכו' ויחלוקו".

ולא קשה גם שלא מוזכר כאן עניין השבועה שמוזכרת במקום במשנה, זה נשבע שאין לו בה פחות מחציה וכו', כי אמרנו בגמרא (דף ג.) אמר ר' יוחנן שבועה זו תקנת חכמים שלא יהא כל אחד ואחד הולך ותוקף בטליתו של חברו ואומר שלי הוא, כלומר השבועה היא תקנת חכמים אבל הדין חלוקה הוא מהתורה, ואפילו לרבי חייא בגמרא שאמר דמדאורייתא הילך חייב, שהוא מדמה את דין הילך לדין החלוקה בטלית ויוצא אם כן שהשבועה מהתורה בכל מקרה גם לו אמרנו בסוף (דף ד.) השבועה היא מתקנת חכמים רק שתיקנו שבועה כעין שבועה של הילך דאורייתא, והוא סובר הילך חייב.

עוד יש לשאול, למה שנינו במשנה "שנים אוחזין בטלית", והרי בטור ובשולחן ערוך (סימן קלח) כתוב שנים שהיו מחזיקים כלי מיטלטל או כלי אחד, כי ברור לכל המפרשים שהמשנה לא באה לדבר רק על טלית אלא יש לנו יסוד בדיני ממונות שכל כלי שיש בו ספק וחזקה לשני אנשים הדין הוא לחלוק. ואע"ג שטלית היתה דוגמא נפוצה מאוד בזמנם ונוח לתת דוגמא כדי להתפלפל עליה וכן משמע לנו בהמשך הגמרא דתפיסי בכרכשתא דהיינו בקצות הטלית ובמקרה כזה חולקים אבל כל אחד אוחז בחלק מהטלית הרי הוא נוטל את חלקו וחולקים את השאר, אבל בכל זאת התנא היה יכול לנקוט כל כלי [בגד] אחר כמו סודר וכו'. והטבלה הזאת מסבירה היטב מדוע בחרו חכמים בטלית דווקא.

 _____________

1) במדבר לא, יג: רש"י ויצאו משה ואלעזר הכהן. לפי שראו את נערי ישראל יוצאים לחטוף מן הבזה: 

תגובות

חיפוש דילוגים בגמראנכתב בשם יוסי שני בתאריך 13/05/2014, 11:36