SOD TORAH
ז' כסלו התשעט (07:46), פרשת
חפש את הדברים הכי מעניינים בתורה: שם המשפחה שלך, השם שלך, מקום העבודה, בת הזוג שלך
 
צור קשר: sodtorah@gmail.com
מילון ארמית פורומים לוח שנה תוכנה להגהות תפילין תרומות לאברכים

אנא עזרו לנו בתרומה לאברכים ולהחזרה בתשובה ותקבלו את התוכנה לדילוגים + תיקון לשם שלכם לפי הדילוגים למעבר לתשלום

חיפוש דילוגים בתורה
חיפוש ביטוי:   איפוס
שיטת חיפוש:  אזור לחיפוש:
אפשרויות הצגת הסתברויות בטבלה הצג תוויותהצג פסוקיםשלח טבלה לחבר הצג דו"ח הסתברות
הגדרות טבלה
רוחב טבלה לפי דילוג + - LCM GCF סידור אוטומטי
התחל טבלה מ- עד « » סידור אורך טבלה
חיתוך רוחב טבלה עד
רוחב הטבלה: + - אורך טבלה: + - מיקום הדילוג: [ | ]
חיתוך רוחב טבלה
ביטוי: | דילוג:
הפסוק שחותך את האות המסומנת בביטוי:
םאמרולאהיתהבזהקדשהויאמריהודהתקחלהפןנהיהלבוזהנהשלחתיהגדיהזהואתהלאמצאתהויהיכמשלשחדשיםויגדליהודהלאמרזנתהתמרכלתךוגםהנההרהלזנוניםויאמריהודההוציאוהותשרףהואמוצאתוהיאשלחהאלחמיהלאמרלאישאשראלהלואנכיהרהותאמרהכרנאלמיהחתמתוהפתיליםוהמטההאלהויכריהודהויאמרצדקהממניכיעלכןלאנתתיהלשלהבניולאיסףעודלדעתהויהיבעתלדתהוהנהתאומיםבבטנהויהיבלדתהויתןידותקחהמילדתותקשרעלידושנילאמרזהיצאראשנהויהיכמשיבידווהנהיצאאחיוותאמרמהפרצתעליךפרץויקראשמופרץואחריצאאחיואשרעלידוהשניויקראשמוזרחויוסףהורדמצרימהויקנהופוטיפרסריספרעהשרהטבחיםאישמצרימידהישמעאליםאשרהורדהושמהויהייהוהאתיוסףויהיאישמצליחויהיבביתאדניוהמצריויראאדניוכייהוהאתווכלאשרהואעשהיהוהמצליחבידווימצאיוסףחןבעיניווישרתאתוויפקדהועלביתווכלישלונתןבידוויהימאזהפקידאתובביתוועלכלאשרישלוויברךיהוהאתביתהמצריבגלליוסףויהיברכתיהוהבכלאשרישלובביתובשדהויעזבכלאשרלובידיוסףולאידעאתומאומהכיאםהלחםאשרהואאוכלויהייוסףיפהתארויפהמראהויהיאחרהדבריםהאלהותשאאשתאדניואתעיניהאליוסףותאמרשכבהעמיוימאןויאמראלאשתאדניוהןאדנילאידעאתימהבביתוכלאשרישלונתןבידיאיננוגדולבביתהזהממניולאחשךממנימאומהכיאםאותךבאשראתאשתוואיךאעשההרעההגד
כחכלהשבעבארץמצריםוכלההרעבאתהארץולאיודעהשבעבארץמפניהרעבההואאחריכןכיכבדהואמאדועלהשנותהחלוםאלפרעהפעמיםכינכוןהדברמעםהאלהיםוממהרהאלהיםלעשתוועתהיראפרעהאישנבוןוחכםוישיתהועלארץמצריםיעשהפרעהויפקדפקדיםעלהארץוחמשאתארץמצריםבשבעשניהשבעויקבצואתכלאכלהשניםהטבותהבאתהאלהויצברוברתחתידפרעהאכלבעריםושמרווהיההאכללפקדוןלארץלשבעשניהרעבאשרתהייןבארץמצריםולאתכרתהארץברעבוייטבהדברבעיניפרעהובעיניכלעבדיוויאמרפרעהאלעבדיוהנמצאכזהאישאשררוחאלהיםבוויאמרפרעהאליוסףאחריהודיעאלהיםאותךאתכלזאתאיןנבוןוחכםכמוךאתהתהיהעלביתיועלפיךישקכלעמירקהכסאאגדלממךויאמרפרעהאליוסףראהנתתיאתךעלכלארץמצריםויסרפרעהאתטבעתומעלידוויתןאתהעלידיוסףוילבשאתובגדיששוישםרבדהזהבעלצוארווירכבאתובמרכבתהמשנהאשרלוויקראולפניואברךונתוןאתועלכלארץמצריםויאמרפרעהאליוסףאניפרעהובלעדיךלאיריםאישאתידוואתרגלובכלארץמצריםויקראפרעהשםיוסףצפנתפענחויתןלואתאסנתבתפוטיפרעכהןאןלאשהויצאיוסףעלארץמצריםויוסףבןשלשיםשנהבעמדולפניפרעהמלךמצריםויצאיוסףמלפניפרעהויעברבכלארץמצריםותעשהארץבשבעשניהשבעלקמציםויקבץאתכלאכלשבעשניםאשרהיובארץמצריםויתןאכלבעריםאכלשדההעיראשרסביבתיהנתןבתוכהויצבריוסףברכחולהיםהרבהמאדעד
יוסףוייראוהאנשיםכיהובאוביתיוסףויאמרועלדברהכסףהשבבאמתחתינובתחלהאנחנומובאיםלהתגללעלינוולהתנפלעלינוולקחתאתנולעבדיםואתחמרינוויגשואלהאישאשרעלביתיוסףוידברואליופתחהביתויאמרוביאדניירדירדנובתחלהלשבראכלויהיכיבאנואלהמלוןונפתחהאתאמתחתינווהנהכסףאישבפיאמתחתוכספנובמשקלוונשבאתובידנווכסףאחרהורדנובידנולשבראכללאידענומישםכספנובאמתחתינוויאמרשלוםלכםאלתיראואלהיכםואלהיאביכםנתןלכםמטמוןבאמתחתיכםכספכםבאאליויוצאאלהםאתשמעוןויבאהאישאתהאנשיםביתהיוסףויתןמיםוירחצורגליהםויתןמספואלחמריהםויכינואתהמנחהעדבואיוסףבצהריםכישמעוכישםיאכלולחםויבאיוסףהביתהויביאולואתהמנחהאשרבידםהביתהוישתחוולוארצהוישאללהםלשלוםויאמרהשלוםאביכםהזקןאשראמרתםהעודנוחיויאמרושלוםלעבדךלאבינועודנוחיויקדווישתחווישאעיניוויראאתבנימיןאחיובןאמוויאמרהזהאחיכםהקטןאשראמרתםאליויאמראלהיםיחנךבניוימהריוסףכינכמרורחמיואלאחיוויבקשלבכותויבאהחדרהויבךשמהוירחץפניוויצאויתאפקויאמרשימולחםוישימולולבדוולהםלבדםולמצריםהאכליםאתולבדםכילאיוכלוןהמצריםלאכלאתהעבריםלחםכיתועבההואלמצריםוישבולפניוהבכרכבכרתווהצעירכצערתוויתמהוהאנשיםאישאלרעהווישאמשאתמאתפניואלהםותרבמשאתבנימןממשאתכלםחמשידותוישתווישכרוע
רשבעוישאובניישראלאתיעקבאביהםואתטפםואתנשיהםבעגלותאשרשלחפרעהלשאתאתוויקחואתמקניהםואתרכושםאשררכשובארץכנעןויבאומצרימהיעקבוכלזרעואתובניוובניבניואתובנתיוובנותבניווכלזרעוהביאאתומצרימהואלהשמותבניישראלהבאיםמצרימהיעקבובניובכריעקבראובןובניראובןחנוךופלואוחצרןוכרמיובנישמעוןימואלוימיןואהדויכיןוצחרושאולבןהכנעניתובנילויגרשוןקהתומרריובנייהודהערואונןושלהופרץוזרחוימתערואונןבארץכנעןויהיובניפרץחצרןוחמולובנייששכרתולעופוהויובושמרןובניזבלוןסרדואלוןויחלאלאלהבנילאהאשרילדהליעקבבפדןארםואתדינהבתוכלנפשבניוובנותיושלשיםושלשובניגדצפיוןוחגישוניואצבןעריוארודיואראליובניאשרימנהוישוהוישויובריעהושרחאחתםובניבריעהחברומלכיאלאלהבניזלפהאשרנתןלבןללאהבתוותלדאתאלהליעקבששעשרהנפשבנירחלאשתיעקביוסףובנימןויולדליוסףבארץמצריםאשרילדהלואסנתבתפוטיפרעכהןאןאתמנשהואתאפריםובניבנימןבלעובכרואשבלגראונעמןאחיוראשמפיםוחפיםוארדאלהבנירחלאשרילדליעקבכלנפשארבעהעשרובנידןחשיםובנינפתלייחצאלוגוניויצרושלםאלהבניבלההאשרנתןלבןלרחלבתוותלדאתאלהליעקבכלנפששבעהכלהנפשהבאהליעקבמצרימהיצאיירכומלבדנשיבנייעקבכלנפשששיםוששובנייוסףאשרילדלובמצריםנפששניםכלהנפשלביתיעקבהבאהמצרימהשבעי
כיזההבכרשיםימינךעלראשווימאןאביוויאמרידעתיבניידעתיגםהואיהיהלעםוגםהואיגדלואולםאחיוהקטןיגדלממנווזרעויהיהמלאהגויםויברכםביוםההואלאמורבךיברךישראללאמרישמךאלהיםכאפריםוכמנשהוישםאתאפריםלפנימנשהויאמרישראלאליוסףהנהאנכימתוהיהאלהיםעמכםוהשיבאתכםאלארץאבתיכםואנינתתילךשכםאחדעלאחיךאשרלקחתימידהאמריבחרביובקשתיויקראיעקבאלבניוויאמרהאספוואגידהלכםאתאשריקראאתכםבאחריתהימיםהקבצוושמעובנייעקבושמעואלישראלאביכםראובןבכריאתהכחיוראשיתאונייתרשאתויתרעזפחזכמיםאלתותרכיעליתמשכביאביךאזחללתיצועיעלהשמעוןולויאחיםכליחמסמכרתיהםבסדםאלתבאנפשיבקהלםאלתחדכבדיכיבאפםהרגואישוברצנםעקרושורארוראפםכיעזועברתםכיקשתהאחלקםביעקבואפיצםבישראליהודהאתהיודוךאחיךידךבערףאיביךישתחוולךבניאביךגוראריהיהודהמטרףבניעליתכרערבץכאריהוכלביאמייקימנולאיסורשבטמיהודהומחקקמביןרגליועדכייבאשילהולויקהתעמיםאסרילגפןעירהולשרקהבניאתנוכבסבייןלבשוובדםענביםסותהחכליליעיניםמייןולבןשניםמחלבזבולןלחוףימיםישכןוהואלחוףאניתוירכתועלצידןיששכרחמרגרםרבץביןהמשפתיםויראמנחהכיטובואתהארץכינעמהויטשכמולסבלויהילמסעבדדןידיןעמוכאחדשבטיישראליהידןנחשעלידרךשפיפןעליארחהנשךעקביסוסויפלרכבואחורלישועתךקויתייהו
ותאמרלהבתפרעההיליכיאתהילדהזהוהינקהוליואניאתןאתשכרךותקחהאשההילדותניקהוויגדלהילדותבאהולבתפרעהויהילהלבןותקראשמומשהותאמרכימןהמיםמשיתהוויהיבימיםההםויגדלמשהויצאאלאחיוויראבסבלתםויראאישמצרימכהאישעברימאחיוויפןכהוכהויראכיאיןאישויךאתהמצריויטמנהובחולויצאביוםהשניוהנהשניאנשיםעבריםנציםויאמרלרשעלמהתכהרעךויאמרמישמךלאיששרושפטעלינוהלהרגניאתהאמרכאשרהרגתאתהמצריוייראמשהויאמראכןנודעהדברוישמעפרעהאתהדברהזהויבקשלהרגאתמשהויברחמשהמפניפרעהוישבבארץמדיןוישבעלהבארולכהןמדיןשבעבנותותבאנהותדלנהותמלאנהאתהרהטיםלהשקותצאןאביהןויבאוהרעיםויגרשוםויקםמשהויושעןוישקאתצאנםותבאנהאלרעואלאביהןויאמרמדועמהרתןבאהיוםותאמרןאישמצריהצילנומידהרעיםוגםדלהדלהלנווישקאתהצאןויאמראלבנתיוואיולמהזהעזבתןאתהאישקראןלוויאכללחםויואלמשהלשבתאתהאישויתןאתצפרהבתולמשהותלדבןויקראאתשמוגרשםכיאמרגרהייתיבארץנכריהויהיבימיםהרביםההםוימתמלךמצריםויאנחובניישראלמןהעבדהויזעקוותעלשועתםאלהאלהיםמןהעבדהוישמעאלהיםאתנאקתםויזכראלהיםאתבריתואתאברהםאתיצחקואתיעקבויראאלהיםאתבניישראלוידעאלהיםומשההיהרעהאתצאןיתרוחתנוכהןמדיןוינהגאתהצאןאחרהמדברויבאאלהרהאלהיםחרבהויראמלאךיהוהאליובלבתאשמתוךהסנה
לאתאספוןלתתתבןלעםללבןהלבניםכתמולשלשםהםילכווקששולהםתבןואתמתכנתהלבניםאשרהםעשיםתמולשלשםתשימועליהםלאתגרעוממנוכינרפיםהםעלכןהםצעקיםלאמרנלכהנזבחהלאלהינותכבדהעבדהעלהאנשיםויעשובהואלישעובדברישקרויצאונגשיהעםושטריוויאמרואלהעםלאמרכהאמרפרעהאיננינתןלכםתבןאתםלכוקחולכםתבןמאשרתמצאוכיאיןנגרעמעבדתכםדברויפץהעםבכלארץמצריםלקששקשלתבןוהנגשיםאציםלאמרכלומעשיכםדבריוםביומוכאשרבהיותהתבןויכושטריבניישראלאשרשמועלהםנגשיפרעהלאמרמדועלאכליתםחקכםללבןכתמולשלשםגםתמולגםהיוםויבאושטריבניישראלויצעקואלפרעהלאמרלמהתעשהכהלעבדיךתבןאיןנתןלעבדיךולבניםאמריםלנועשווהנהעבדיךמכיםוחטאתעמךויאמרנרפיםאתםנרפיםעלכןאתםאמריםנלכהנזבחהליהוהועתהלכועבדוותבןלאינתןלכםותכןלבניםתתנוויראושטריבניישראלאתםברעלאמרלאתגרעומלבניכםדבריוםביומוויפגעואתמשהואתאהרןנצביםלקראתםבצאתםמאתפרעהויאמרואלהםיראיהוהעליכםוישפטאשרהבאשתםאתריחנובעיניפרעהובעיניעבדיולתתחרבבידםלהרגנווישבמשהאליהוהויאמראדנילמההרעתהלעםהזהלמהזהשלחתניומאזבאתיאלפרעהלדברבשמךהרעלעםהזהוהצללאהצלתאתעמךויאמריהוהאלמשהעתהתראהאשראעשהלפרעהכיבידחזקהישלחםובידחזקהיגרשםמארצווידבראלהיםאלמשהויאמראליואנייהוהואראאלאברהםאליצחקואלי
רקביארתשארנהויצאמשהואהרןמעםפרעהויצעקמשהאליהוהעלדברהצפרדעיםאשרשםלפרעהויעשיהוהכדברמשהוימתוהצפרדעיםמןהבתיםמןהחצרתומןהשדתויצברואתםחמרםחמרםותבאשהארץויראפרעהכיהיתההרוחהוהכבדאתלבוולאשמעאלהםכאשרדבריהוהויאמריהוהאלמשהאמראלאהרןנטהאתמטךוהךאתעפרהארץוהיהלכנםבכלארץמצריםויעשוכןויטאהרןאתידובמטהוויךאתעפרהארץותהיהכנםבאדםובבהמהכלעפרהארץהיהכניםבכלארץמצריםויעשוכןהחרטמיםבלטיהםלהוציאאתהכניםולאיכלוותהיהכנםבאדםובבהמהויאמרוהחרטמםאלפרעהאצבעאלהיםהואויחזקלבפרעהולאשמעאלהםכאשרדבריהוהויאמריהוהאלמשההשכםבבקרוהתיצבלפניפרעההנהיוצאהמימהואמרתאליוכהאמריהוהשלחעמיויעבדניכיאםאינךמשלחאתעמיהננימשליחבךובעבדיךובעמךובבתיךאתהערבומלאובתימצריםאתהערבוגםהאדמהאשרהםעליהוהפליתיביוםההואאתארץגשןאשרעמיעמדעליהלבלתיהיותשםערבלמעןתדעכיאנייהוהבקרבהארץושמתיפדתביןעמיוביןעמךלמחריהיההאתהזהויעשיהוהכןויבאערבכבדביתהפרעהוביתעבדיוובכלארץמצריםתשחתהארץמפניהערבויקראפרעהאלמשהולאהרןויאמרלכוזבחולאלהיכםבארץויאמרמשהלאנכוןלעשותכןכיתועבתמצריםנזבחליהוהאלהינוהןנזבחאתתועבתמצריםלעיניהםולאיסקלנודרךשלשתימיםנלךבמדברוזבחנוליהוהאלהינוכאשריאמראלינוויאמרפרעהאנכיאשלחאתכםוזבחתםליה
חדבכלגבולמצריםויחזקיהוהאתלבפרעהולאשלחאתבניישראלויאמריהוהאלמשהנטהידךעלהשמיםויהיחשךעלארץמצריםוימשחשךויטמשהאתידועלהשמיםויהיחשךאפלהבכלארץמצריםשלשתימיםלאראואישאתאחיוולאקמואישמתחתיושלשתימיםולכלבניישראלהיהאורבמושבתםויקראפרעהאלמשהויאמרלכועבדואתיהוהרקצאנכםובקרכםיצגגםטפכםילךעמכםויאמרמשהגםאתהתתןבידנוזבחיםועלתועשינוליהוהאלהינווגםמקננוילךעמנולאתשארפרסהכיממנונקחלעבדאתיהוהאלהינוואנחנולאנדעמהנעבדאתיהוהעדבאנושמהויחזקיהוהאתלבפרעהולאאבהלשלחםויאמרלופרעהלךמעליהשמרלךאלתסףראותפניכיביוםראתךפניתמותויאמרמשהכןדברתלאאסףעודראותפניךויאמריהוהאלמשהעודנגעאחדאביאעלפרעהועלמצריםאחריכןישלחאתכםמזהכשלחוכלהגרשיגרשאתכםמזהדברנאבאזניהעםוישאלואישמאתרעהוואשהמאתרעותהכליכסףוכליזהבויתןיהוהאתחןהעםבעינימצריםגםהאישמשהגדולמאדבארץמצריםבעיניעבדיפרעהובעיניהעםויאמרמשהכהאמריהוהכחצתהלילהאנייוצאבתוךמצריםומתכלבכורבארץמצריםמבכורפרעההישבעלכסאועדבכורהשפחהאשראחרהרחיםוכלבכורבהמהוהיתהצעקהגדלהבכלארץמצריםאשרכמהולאנהיתהוכמהולאתסףולכלבניישראללאיחרץכלבלשנולמאישועדבהמהלמעןתדעוןאשריפלהיהוהביןמצריםוביןישראלוירדוכלעבדיךאלהאליוהשתחוולילאמרצאאתהוכלהעםאשרברגליךוא
החקההזאתלמועדהמימיםימימהוהיהכייבאךיהוהאלארץהכנעניכאשרנשבעלךולאבתיךונתנהלךוהעברתכלפטררחםליהוהוכלפטרשגרבהמהאשריהיהלךהזכריםליהוהוכלפטרחמרתפדהבשהואםלאתפדהוערפתווכלבכוראדםבבניךתפדהוהיהכיישאלךבנךמחרלאמרמהזאתואמרתאליובחזקידהוציאנויהוהממצריםמביתעבדיםויהיכיהקשהפרעהלשלחנוויהרגיהוהכלבכורבארץמצריםמבכראדםועדבכורבהמהעלכןאניזבחליהוהכלפטררחםהזכריםוכלבכורבניאפדהוהיהלאותעלידכהולטוטפתביןעיניךכיבחזקידהוציאנויהוהממצריםויהיבשלחפרעהאתהעםולאנחםאלהיםדרךארץפלשתיםכיקרובהואכיאמראלהיםפןינחםהעםבראתםמלחמהושבומצרימהויסבאלהיםאתהעםדרךהמדבריםסוףוחמשיםעלובניישראלמארץמצריםויקחמשהאתעצמותיוסףעמוכיהשבעהשביעאתבניישראללאמרפקדיפקדאלהיםאתכםוהעליתםאתעצמתימזהאתכםויסעומסכתויחנובאתםבקצההמדברויהוההלךלפניהםיומםבעמודענןלנחתםהדרךולילהבעמודאשלהאירלהםללכתיומםולילהלאימישעמודהענןיומםועמודהאשלילהלפניהעםוידבריהוהאלמשהלאמרדבראלבניישראלוישבוויחנולפניפיהחירתביןמגדלוביןהיםלפניבעלצפןנכחותחנועלהיםואמרפרעהלבניישראלנבכיםהםבארץסגרעליהםהמדברוחזקתיאתלבפרעהורדףאחריהםואכבדהבפרעהובכלחילווידעומצריםכיאנייהוהויעשוכןויגדלמלךמצריםכיברחהעםויהפךלבבפרעהועבדיואלהעםו
קרבולפנייהוהכישמעאתתלנתיכםויהיכדבראהרןאלכלעדתבניישראלויפנואלהמדברוהנהכבודיהוהנראהבענןוידבריהוהאלמשהלאמרשמעתיאתתלונתבניישראלדבראלהםלאמרביןהערביםתאכלובשרובבקרתשבעולחםוידעתםכיאנייהוהאלהיכםויהיבערבותעלהשלוותכסאתהמחנהובבקרהיתהשכבתהטלסביבלמחנהותעלשכבתהטלוהנהעלפניהמדברדקמחספסדקככפרעלהארץויראובניישראלויאמרואישאלאחיומןהואכילאידעומההואויאמרמשהאלהםהואהלחםאשרנתןיהוהלכםלאכלהזההדבראשרצוהיהוהלקטוממנואישלפיאכלועמרלגלגלתמספרנפשתיכםאישלאשרבאהלותקחוויעשוכןבניישראלוילקטוהמרבהוהממעיטוימדובעמרולאהעדיףהמרבהוהממעיטלאהחסיראישלפיאכלולקטוויאמרמשהאלהםאישאליותרממנועדבקרולאשמעואלמשהויותרואנשיםממנועדבקרוירםתולעיםויבאשויקצףעלהםמשהוילקטואתובבקרבבקראישכפיאכלווחםהשמשונמסויהיביוםהששילקטולחםמשנהשניהעמרלאחדויבאוכלנשיאיהעדהויגידולמשהויאמראלהםהואאשרדבריהוהשבתוןשבתקדשליהוהמחראתאשרתאפואפוואתאשרתבשלובשלוואתכלהעדףהניחולכםלמשמרתעדהבקרויניחואתועדהבקרכאשרצוהמשהולאהבאישורמהלאהיתהבוויאמרמשהאכלהוהיוםכישבתהיוםליהוההיוםלאתמצאהובשדהששתימיםתלקטהווביוםהשביעישבתלאיהיהבוויהיביוםהשביעייצאומןהעםללקטולאמצאוויאמריהוהאלמשהעדאנהמאנתםלשמרמצותיותורתי
 לג בעומר
זיכוי הרבים:

ל"ג בעומר

טבלה המפגישה בין הביטוי "לג בעומר" בדילוג המינימלי שלו בתורה (מתוך שלושה דילוגים סה"כ) עם המספר "שלשים ושלש" שבפסוק ליד שחוזר פעם אחת בלבד בתורה.

שמרמז כמובן על היום ה-ל"ג בספירה הוא 33 בגימטריה. וראוי לציין שהשלשים ושלש המוזכרים בפסוק אלו הם בני יעקב מ-לאה אשתו, וכוללים את שמעון ולוי ודינה. וכן הדילוג חותך את הברכה של יעקב לשמעון ולוי: (בראשית מט) "ה  שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם: ו  בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר". שרומז לרבי שמעון בן יוחאי ז"ל, אמנם צ"ע מה הקשר. ואולי כי "ולוי" עולה "בן" בגימטריה (52). והמילה "אחים" רומזת ליוחאי. והיינו שמעון בן יוחאי. וכן הברכה עצמה לשמעון רומזת לתורת הסוד, בסודם אל תבוא נפשי וכו'. ויותר מזה רומז לכך שתורת הסוד ניתנה בעיקר לאנשים יחידים עד לאחרית הימים, כי כך כתוב בזוהר שהדברים יהיו חתומים וסתומים עד לאחרית הימים שבזכותם יצאו מהגלות[1]. ואם תאמר הרי לכאורה מעניש יעקב את שמעון ולוי, ויש לומר שלאו דווקא, כי סוף סוף לוי אמנם לא קיבל נחלה בארץ אבל היה השבט הכי קרוב להקב"ה וזה נאה להידמות לרשב"י הקדוש שהיה בגלות עם השכינה, כך היו שמעון ולוי נודדים עם השכינה, כי לא קיבלו נחלה בארץ עקב הברכה של יעקב. וכן לקמן ניראה שהקב"ה כביכול העניש את רשב"י לחזור למערה.

ונזכר בסיפור של רשב"י במערה במסכת שבת (לג:), (אפשר לדלג למי שמכיר):

רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון ישבו וגם יהודה בן גרים הצטרף אליהם פתח ר' יהודה ואמר כמה נאים מעשיהן של אומה זו תקנו שווקים תקנו גשרים תקנו מרחצאות, ר' יוסי שתק, נענה רשב''י ואמר כל מה שתקנו לא תקנו אלא לצורך עצמן תקנו שווקין להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמן גשרים ליטול מהן מכס הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם ונשמעו למלכות אמרו יהודה שעילה יתעלה יוסי ששתק יגלה לציפורי, שמעון שגינה [את הרומאים] גזרו עליו מיתה. הלכו רשב"י ובנו ונסתרו בבית מדרש, כל יום הייתה מביאה להם אשתו לחם ומים ואכלו, כאשר התחזקה הגזירה, חששו שמא אשתו תגלה לרומאים, לכן ברחו למערה להתחבאות שם כדי שאשתו לא תדע, נעשה להם נס ונברא עץ חרוב ומעין מים והיו מורידים את הבגדים ויושבים מכוסים בחול עד הצוואר, כל היום למדו, בזמן תפילה [קריאת שמע, תוספות] לבשו בגדים וקראו, ואחרי זה הורידו שוב כדי שלא יתבלו הבגדים, ישבו י"ב חודש במערה, בא אליהו הנביא ועמד בפתח המערה ואמר: מי יודיע לבר יוחאי שמת הקיסר ונתבטלה הגזרה. יצאו מהמערה, ראו אנשים שחורשים וזורעים, אמר רשב"י: מניחין חיי עולם [תורה] ועוסקין בחיי שעה?, כל מקום שנתנו עיניהן, מיד נשרף. יצתה בת קול ואמרה להם: להחריב עולמי יצאתם, חיזרו למערתכם! חזרו למערה וישבו בה שנים עשר חודש, אמרו: משפט רשעים בגיהנום י"ב חודש. יצתה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם. יצאו וכל מקום שהיה שורף רבי אלעזר, היה מרפא רבי שמעון, אמר רשב"י לבנו: די לעולם בי ובך [כלומר בעוסקי תורה אני ואתה, רש"י]. בערב שבת ראו זקן אחד רץ עם זוג הדסים בידיו בבין השמשות, שאלו אותו למה הם, אמר להם לכבוד שבת. שאלו למה שנים? אמר להם אחד כנגד (שמות כ-ח) זכור ואחד כנגד (דברים ה-יב) שמור. אמר רשב"י לבנו תיראה כמה חביבים מצות על ישראל, התיישבה דעתם. שמע ר' פנחס בן יאיר חתנו ויצא לקראתו, הכניס אותו לבית המרחץ, והתחיל לתקן את בשרו, ראה שהיה לו בעור חתכים מחמת החול, ותוך כדי בכה ונפלו הדמעות על הפצעים וצווח רשב"י, אמר ר' פנחס: אוי לי שראיתיך בכך. אמר לו רשב"י: אשריך שראיתיני בכך, כי אם לא היית רואה אותי כך, לא היית מוצא בי כך. כי בהתחלה שהיה מקשה ר' שמעון לר' פנחס תריסר קושיות, היה מתרץ לו תריסר תירוצים. ועכשיו ר' פנחס הקשה לר' שמעון עשרים וארבע קושיות ותירץ לו את כולם. [יותר קשה לתרץ מאשר להקשות]. אמר רשב"י: הואיל והתרחש נס, אלך לתקן דבר בעיר. משום שכתוב (בראשית לג-יח) ויבא יעקב שלם, אמר רב: שלם בגופו בממונו ובתורתו, (בראשית לג-יח) ויחן את פני העיר. שחנן את העיר בדבר טוב, כלומר תיקן משהו. אמר רב: מטבע תיקן להם, ושמואל אמר: שווקים תיקן להם, ור' יוחנן אמר: מרחצאות תיקן להם.

וזה רומז קצת לדין ויסוד האש של רשב"י ורבי אלעזר, בדומה לשמעון ולוי[2], כי מה שאמר רשב"י הואיל והתרחש נס אלך לתקן דבר בעיר כמו יעקב אבינו שכתוב "ויחן את פני העיר", סמוך מיד לסיפור שבו שמעון ולוי הרגו את כל אנשי שכם בגלל דינה שנאנסה, ויעקב גער בשמעון ולוי והוא התנגד להרוג את כל העיר: (ברא' לד) "וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל לֵוִי עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ וכו' וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי: וַיֹּאמְרוּ הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ", ונחלקו בזה מאיזה דין באו לנקום שמעון ולוי בעיר שכם ובכל יושביה, אבל ניראה שמוסכם שמבחינת דין האמת היה ראוי להרוג את כל יושבי העיר שנתנו יד לשכם בן חמור[3] וזה מה שעשו שמעון ולוי שפעלו בגבורה, רק שיעקב שהוא האמצעי התנגד לפעולת נקם אלימה אע"פ שראויה מצד הדין, ולכן העניש אותם בברכות ואמר: "שמעון ולוי אחים וכו' בסודם אל תבוא נפשי ובקהלם אל תחד כבודי כי באפם הרגו איש". וזה דומה לסיפור של רשב"י, כאשר רשב"י יצא מהמערה לאחר הי"ב שנים הראשונות, מהקדושה יצאת אש מעיניהם מחמת שראו את האנשים שחרשו וזרעו והתעסקו בענייני העולם הזה, כי מבחינת הדין, ראוי לאדם ללמוד תורה בלבד לשיטת רשב"י (ברכות לה:)[4]. אבל מבחינת הקב"ה שמנהיג את העולם באמצע בדין ורחמים, יכול אדם גם להתעסק בענייני העולם הזה, ולכן יצתה בת קול ואמרה להם חיזרו למערתכם, ואמרו משפט רשעים בגיהנם י"ב חודש (ר"ה יז.).

ובאמת לפי המסורת רשב"י ורבי אלעזר בנו יצאו ביום ל"ג בעומר מהמערה, וכן יום ל"ג הוא יום הפטירה של רשב"י[5], ורואים את העניין רמוז בפסוקים שחותכים את הדילוג בצורה נפלאה:

(בראשית מג) כג  ... וַיּוֹצֵא אֲלֵהֶם אֶת שִׁמְעוֹן: כד  וַיָּבֵא הָאִישׁ אֶת הָאֲנָשִׁים בֵּיתָה יוֹסֵף וַיִּתֶּן מַיִם וַיִּרְחֲצוּ רַגְלֵיהֶם וַיִּתֵּן מִסְפּוֹא לַחֲמֹרֵיהֶם: כה  וַיָּכִינוּ אֶת הַמִּנְחָה עַד בּוֹא יוֹסֵף בַּצָּהֳרָיִם כִּי שָׁמְעוּ כִּי שָׁם יֹאכְלוּ לָחֶם: כו  וַיָּבֹא יוֹסֵף הַבַּיְתָה וַיָּבִיאּוּ לוֹ אֶת הַמִּנְחָה אֲשֶׁר בְּיָדָם הַבָּיְתָה וַיִּשְׁתַּחֲווּ לוֹ אָרְצָה: כז  וַיִּשְׁאַל לָהֶם לְשָׁלוֹם וַיֹּאמֶר הֲשָׁלוֹם אֲבִיכֶם הַזָּקֵן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם הַעוֹדֶנּוּ חָי: כח  וַיֹּאמְרוּ שָׁלוֹם לְעַבְדְּךָ לְאָבִינוּ עוֹדֶנּוּ חָי וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲוּוּ: כט  וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא אֶת בִּנְיָמִין אָחִיו בֶּן אִמּוֹ וַיֹּאמֶר הֲזֶה אֲחִיכֶם הַקָּטֹן אֲשֶׁר אֲמַרְתֶּם אֵלָי וַיֹּאמַר אֱלֹהִים יָחְנְךָ בְּנִי: ל   שביעי  וַיְמַהֵר יוֹסֵף כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו אֶל אָחִיו וַיְבַקֵּשׁ לִבְכּוֹת וַיָּבֹא הַחַדְרָה וַיֵּבְךְּ שָׁמָּה:

רואים שיוסף הוציא לאחים את שמעון שהיה כלוא: (ברא' מב, כד) "וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם", וזה רומז לרשב"י שברח למערה והיה אסור שם בגזרת הרומאים, ולכן הדילוג "לג בעומר" שהוא כאמור היום שבו יצא רבי שמעון מהמערה, חותך את הפסוקים האלה שכתוב בהם "ויוצא אלהם את שמעון", ורומז ליציאת רשב"י מהמערה. והנה גם בסיפור לעיל כאשר רשב"י יצא מהמערה שכך ונרגע הדין שהיה להם כאשר ראו את הזקן עם ההדסים והתיישבה דעתם, ואז בא אליו רבי פנחס בן יאיר בחי' יוסף, שאלו לשלום, והכניס אותו לבית המרחץ וריפא את בשרו ובכה עליו. וזה מקביל למה שקורה בפסוקים כאן, כי שמעון יצא מהבית כלא לאחר שתיקן את הכעס והחמה שהיתה בו, כי זה היה תיקון למכירת יוסף, ויוסף נתן לו ולאחים מים וירחצו רגליהם, והם הביאו לו מנחה בחינת מה שעשה רשב"י שרצה לתקן דבר טוב בעיר וסילק טומאת המתים וכן גם מה שבכה ר' פנחס על רשב"י היינו יוסף שבכה על אחיו.

וכן יש להוסיף שהסיפור על ר' יהודה ור' יוסי ור"ש שישבו רומז לדברי חז"ל על יתרו איוב ובלעם שישבו עם פרעה באשר מה לעשות ליהודים, בלעם שיעץ ואיוב ששתק ויתרו שברח. לכאורה בלעם יתעלה ויתרו ברח מפחד שיהרגוהו, אבל סוף סוף בלעם נהרג בחרב, איוב קיבל יסורים היינו גלות, ויתרו אמרו חז"ל זכה לקבל את התורה ופרשת קבלת התורה נקראת על שמו כידוע. וא"כ גם כן רשב"י שתפס את מידת הדין שלכאורה היה יכול לשתוק ואין בזה כלל איסור, לכן זכה לקבל את תורת האמת ושנקראת על שמו.

וכן רמוז במה שהקב"ה החזיר את רשב"י למערה לשנה נוספת סה"כ 13 שנים, לרמוז לשלוש עשרה מדות של רחמים שבהם נברא העולם ולכן כשיצאו נמתקו הדינים ולא שרפו יותר בעיניהם.

 



[1] זוהר ח"ג דף קכד ע"ב: "ובגין דעתידים ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו ספר הזוהר, יפקון ביה מן גלותא ברחמים". וכן ת"ז (א.): וְעִלַּת עַל כֹּלָּא יְהִיב רְשׁוּ לְכָל שְׁמָהָן קַדִּישִׁין וּלְכָל הֲוַיָּין וּלְכָל כִּנּוּיִין לְגַלָּאָה לוֹן רָזִין טְמִירִין כָּל שֵׁם בְּדַרְגָּא דִילֵיהּ, וּרְשׁוּתָא יְהִיב לַעֲשַׂר סְפִירָן לְגַלָּאָה לוֹן רָזִין טְמִירִין דְּלָא אִתְיְהִיב רְשׁוּ לְגַלָּאָה לוֹן עַד דְּיֵיתֵי דָרָא דְמַלְכָּא מְשִׁיחָא.

[2] כך פירש אור החיים שמעון ולוי וגו'. אומרו אחים כי ישנם באחוה בטבעם ודעת אחת שוה כדעת אחים ודבר זה לא ישוה בכל אחים, או ירצה לתת טעם למעשיהם אשר עשו במעשה שכם ובמעשה יוסף ואמרשטבעם בתגבורת יסוד האש. עכ"ל.

[3] אם לפירוש הרמב"ם בספר שופטים (רמב"ם הלכות מלכים פי"ד ה"ט) ואמר שבני נח מצווים על הדינים והוא להושיב דיינין בכל פלך ופלך לדון בשש מצות שלהן ובן נח שעבר על אחת מהן הוא נהרג בסייף ראה אחד שעבר על אחת מהן ולא דנוהו להרגו הרי זה הרואה יהרג בסייף ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה שהרי שכם גזל והם ראו וידעו ולא דנוהו. ואם תרצה כדברי הרמב"ן שחולק: ...וכי אנשי שכם וכל שבעה עממין לא עובדי עבודה זרה ומגלה עריות ועושים כל תועבות השם היו והכתוב צווח עליהן בכמה מקומות (דברים יב, בעל ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן וגו' לא תלמד לעשות וכו' (דברים יח, טובגלוי עריות כי את כל התועבות האל עשו וכו' (ויקרא יח, כזאלא שאין הדבר מסור ליעקב ובניו לעשות בהם הדין אבל ענין שכם כי בני יעקב בעבור שהיו אנשי שכם רשעים ודמם חשוב להם כמים רצו להנקם מהם בחרב נוקמת והרגו המלך וכל אנשי עירו כי עבדיו הם וסרים אל משמעתו ואין הברית אשר נמולו נחשב בעיניהם למאומה כי היה להחניף לאדוניהם ויעקב אמר להם בכאן כי הביאוהו בסכנה שנאמר עכרתם אותי להבאישני...

[4] ברכות (לה:) אמר רשב"י אפשר אדם זורע בשעת זריעה וכו'.

[5] וזה לשון ערוך השולחן (סימן תצג, ז): ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו, אלא מסתפרין ביום ל''ג ומרבים בו קצת שמחה. ואין אומרים בו תחנון. עד כאן לשונו, וכוונתו דלעניין ל''ג בעומר בעצמו – בכל מקום נוהגין להתיר, בין לפי מנהגו של רבינו הבית יוסף ובין לפי מנהגינו, מפני שמחזיקין היום הזה לקצת יום טוב, וגם במנחה שלפניו. ורגילין לקרותו ''הלולא דרבי שמעון בר יוחאי'', ובארץ ישראל מרבין בתפילה ובהדלקת נרות על קברו הקדוש. ואומרים שנסתלק ביום זה, וגם יצא מהמערה ביום זה. 

תגובה חדשה

שם השולח
דוא"ל
תגובה
שאלת אבטחה:
איך קוראים לבן של יצחק אבינו?

רמז: יעק...

טבלאות צפנים אחרונות

לג בעומר
מאת המערכת
12 צפיות
נושא: חגים ומועדים

משנכנס אב
מאת המערכת
93 צפיות
נושא: חגים ומועדים

קרא עלי מועד
מאת שלמה א.
124 צפיות
נושא: חגים ומועדים

יז בתמוז
מאת רונן ע.
1207 צפיות
נושא: חגים ומועדים

לג בעומר
מאת רונן ע.
1299 צפיות
נושא: חגים ומועדים

שופר, שור פר
מאת יאשיהו מ.ג.
572 צפיות
נושא: חגים ומועדים

ואת שבתותי
מאת רונן ע.
648 צפיות
נושא: חגים ומועדים

נר חנוכה
מאת יאשיהו מ. ג.
1179 צפיות
נושא: חגים ומועדים

סליחות בחדש אלול
מאת שלמה א.
1315 צפיות
נושא: חגים ומועדים

ניצוצות
מאת יאשיהו מ. ג.
1581 צפיות
נושא: חגים ומועדים