SOD TORAH
יב' כסלו התשעט (02:50), פרשת
חפש את הדברים הכי מעניינים בתורה: שם המשפחה שלך, השם שלך, מקום העבודה, בת הזוג שלך
 
צור קשר: sodtorah@gmail.com
מילון ארמית פורומים לוח שנה תוכנה להגהות תפילין תרומות לאברכים

אנא עזרו לנו בתרומה להחזרה בתשובה ותקבלו את התוכנה לדילוגים + תיקון לשם שלכם לפי הדילוגים למעבר לתשלום

חיפוש דילוגים בתורה
חיפוש ביטוי:   איפוס
שיטת חיפוש:  אזור לחיפוש:
אפשרויות הצגת הסתברויות בטבלה הצג תוויותהצג פסוקיםשלח טבלה לחבר הצג דו"ח הסתברות
הגדרות טבלה
רוחב טבלה לפי דילוג + - LCM GCF סידור אוטומטי
התחל טבלה מ- עד « » סידור אורך טבלה
חיתוך רוחב טבלה עד
רוחב הטבלה: + - אורך טבלה: + - מיקום הדילוג: [ | ]
חיתוך רוחב טבלה
ביטוי: | דילוג:
הפסוק שחותך את האות המסומנת בביטוי:
עיניוכמתעתעוהבאתיעליקללהולאברכהותאמרלואמועליקללתךבניאךשמעבקליולךקחליוילךויקחויבאלאמוותעשאמומטעמיםכאשראהבאביוותקחרבקהאתבגדיעשובנההגדלהחמדתאשראתהבביתותלבשאתיעקבבנההקטןואתערתגדייהעזיםהלבישהעלידיוועלחלקתצואריוותתןאתהמטעמיםואתהלחםאשרעשתהבידיעקבבנהויבאאלאביוויאמראביויאמרהננימיאתהבניויאמריעקבאלאביואנכיעשובכרךעשיתיכאשרדברתאליקוםנאשבהואכלהמצידיבעבורתברכנינפשךויאמריצחקאלבנומהזהמהרתלמצאבניויאמר
כיהקרהיהוהאלהיךלפניויאמריצחקאליעקבגשהנאואמשךבניהאתהזהבניעשואםלאויגשיעקבאליצחקאביווימשהוויאמרהקלקוליעקבוהידיםידיעשוולאהכירוכיהיוידיוכידיעשואחיושערתויברכהוויאמראתהזהבניעשוויאמראניויאמרהגשהליואכלהמצידבנילמעןתברכךנפשיויגשלוויאכלויבאלוייןוישתויאמראליויצחקאביוגשהנאושקהליבניויגשוישקלווירחאתריחבגדיוויברכהוויאמרראהריחבניכריחשדהאשרברכויהוהויתןלךהאלהיםמטלהשמיםומשמניהארץורבדגןותירשיעבדוךעמיםוישת
חולךלאמיםהוהגבירלאחיךוישתחוולךבניאמךארריךארורומברכיךברוךויהיכאשרכלהיצחקלברךאתיעקבויהיאךיצאיצאיעקבמאתפנייצחקאביוועשואחיובאמצידוויעשגםהואמטעמיםויבאלאביוויאמרלאביויקםאביויאכלמצידבנובעברתברכנינפשךויאמרלויצחקאביומיאתהויאמראניבנךבכרךעשוויחרדיצחקחרדהגדלהעדמאדויאמרמיאפואהואהצדצידויבאליואכלמכלבטרםתבואואברכהוגםברוךיהיהכשמעעשואתדבריאביוויצעקצעקהגדלהומרהעדמאדויאמרלאביוברכניגםאניאביויאמרבאאחיךבמר
מהויקחברכתךויאמרהכיקראשמויעקבויעקבניזהפעמיםאתבכרתילקחוהנהעתהלקחברכתיויאמרהלאאצלתליברכהויעןיצחקויאמרלעשוהןגבירשמתיולךואתכלאחיונתתילולעבדיםודגןותירשסמכתיוולכהאפואמהאעשהבניויאמרעשואלאביוהברכהאחתהואלךאביברכניגםאניאביוישאעשוקלוויבךויעןיצחקאביוויאמראליוהנהמשמניהארץיהיהמושבךומטלהשמיםמעלועלחרבךתחיהואתאחיךתעבדוהיהכאשרתרידופרקתעלומעלצוארךוישטםעשואתיעקבעלהברכהאשרברכואביוויאמרעשובלבויקרבוימיאבלא
ביואהרגהאתיעקבאחיויגדלרבקהאתדבריעשובנההגדלותשלחותקראליעקבבנההקטןותאמראליוהנהעשואחיךמתנחםלךלהרגךועתהבנישמעבקליוקוםברחלךאללבןאחיחרנהוישבתעמוימיםאחדיםעדאשרתשובחמתאחיךעדשובאףאחיךממךושכחאתאשרעשיתלוושלחתיולקחתיךמשםלמהאשכלגםשניכםיוםאחדותאמררבקהאליצחקקצתיבחיימפניבנותחתאםלקחיעקבאשהמבנותחתכאלהמבנותהארץלמהליחייםויקראיצחקאליעקבויברךאתוויצוהוויאמרלולאתקחאשהמבנותכנעןקוםלךפדנהארםביתהבתואלאביאמךוקחל
ךמשםאשהמבנותלבןאחיאמךואלשדייברךאתךויפרךוירבךוהייתלקהלעמיםויתןלךאתברכתאברהםלךולזרעךאתךלרשתךאתארץמגריךאשרנתןאלהיםלאברהםוישלחיצחקאתיעקבוילךפדנהארםאללבןבןבתואלהארמיאחירבקהאםיעקבועשוויראעשוכיברךיצחקאתיעקבושלחאתופדנהארםלקחתלומשםאשהבברכואתוויצועליולאמרלאתקחאשהמבנותכנעןוישמעיעקבאלאביוואלאמווילךפדנהארםויראעשוכירעותבנותכנעןבעינייצחקאביווילךעשואלישמעאלויקחאתמחלתבתישמעאלבןאברהםאחותנביותעלנשיולול
אשהויצאיעקבמבארשבעוילךחרנהויפגעבמקוםוילןשםכיבאהשמשויקחמאבניהמקוםוישםמראשתיווישכבבמקוםההואויחלםוהנהסלםמצבארצהוראשומגיעהשמימהוהנהמלאכיאלהיםעליםוירדיםבווהנהיהוהנצבעליוויאמראנייהוהאלהיאברהםאביךואלהייצחקהארץאשראתהשכבעליהלךאתננהולזרעךוהיהזרעךכעפרהארץופרצתימהוקדמהוצפנהונגבהונברכובךכלמשפחתהאדמהובזרעךוהנהאנכיעמךושמרתיךבכלאשרתלךוהשבתיךאלהאדמההזאתכילאאעזבךעדאשראםעשיתיאתאשרדברתילךוייקץיעקבמשנתוו
יאמראכןישיהוהבמקוםהזהואנכילאידעתיוייראויאמרמהנוראהמקוםהזהאיןזהכיאםביתאלהיםוזהשערהשמיםוישכםיעקבבבקרויקחאתהאבןאשרשםמראשתיווישםאתהמצבהויצקשמןעלראשהויקראאתשםהמקוםההואביתאלואולםלוזשםהעירלראשנהוידריעקבנדרלאמראםיהיהאלהיםעמדיושמרניבדרךהזהאשראנכיהולךונתןלילחםלאכלובגדללבשושבתיבשלוםאלביתאביוהיהיהוהלילאלהיםוהאבןהזאתאשרשמתימצבהיהיהביתאלהיםוכלאשרתתןליעשראעשרנולךוישאיעקברגליווילךארצהבניקדםויראוהנהב
ארבשדהוהנהשםשלשהעדריצאןרבציםעליהכימןהבארההואישקוהעדריםוהאבןגדלהעלפיהבארונאספושמהכלהעדריםוגללואתהאבןמעלפיהבארוהשקואתהצאןוהשיבואתהאבןעלפיהבארלמקמהויאמרלהםיעקבאחימאיןאתםויאמרומחרןאנחנוויאמרלהםהידעתםאתלבןבןנחורויאמרוידענוויאמרלהםהשלוםלוויאמרושלוםוהנהרחלבתובאהעםהצאןויאמרהןעודהיוםגדוללאעתהאסףהמקנההשקוהצאןולכורעוויאמרולאנוכלעדאשריאספוכלהעדריםוגללואתהאבןמעלפיהבארוהשקינוהצאןעודנומדברעמםורחלבא
העםהצאןאשרלאביהכירעההואויהיכאשרראהיעקבאתרחלבתלבןאחיאמוואתצאןלבןאחיאמוויגשיעקבויגלאתהאבןמעלפיהבארוישקאתצאןלבןאחיאמווישקיעקבלרחלוישאאתקלוויבךויגדיעקבלרחלכיאחיאביההואוכיבןרבקההואותרץותגדלאביהויהיכשמעלבןאתשמעיעקבבןאחתווירץלקראתוויחבקלווינשקלוויביאהואלביתוויספרללבןאתכלהדבריםהאלהויאמרלולבןאךעצמיובשריאתהוישבעמוחדשימיםויאמרלבןליעקבהכיאחיאתהועבדתניחנםהגידהלימהמשכרתךוללבןשתיבנותשםהגדלהלאהושםהק
טנהרחלועינילאהרכותורחלהיתהיפתתארויפתמראהויאהביעקבאתרחלויאמראעבדךשבעשניםברחלבתךהקטנהויאמרלבןטובתתיאתהלךמתתיאתהלאישאחרשבהעמדיויעבדיעקבברחלשבעשניםויהיובעיניוכימיםאחדיםבאהבתואתהויאמריעקבאללבןהבהאתאשתיכימלאוימיואבואהאליהויאסףלבןאתכלאנשיהמקוםויעשמשתהויהיבערבויקחאתלאהבתוויבאאתהאליוויבאאליהויתןלבןלהאתזלפהשפחתוללאהבתושפחהויהיבבקרוהנההואלאהויאמראללבןמהזאתעשיתליהלאברחלעבדתיעמךולמהרמיתניויאמרלבן
לאיעשהכןבמקומנולתתהצעירהלפניהבכירהמלאשבעזאתונתנהלךגםאתזאתבעבדהאשרתעבדעמדיעודשבעשניםאחרותויעשיעקבכןוימלאשבעזאתויתןלואתרחלבתולולאשהויתןלבןלרחלבתואתבלההשפחתולהלשפחהויבאגםאלרחלויאהבגםאתרחלמלאהויעבדעמועודשבעשניםאחרותויראיהוהכישנואהלאהויפתחאתרחמהורחלעקרהותהרלאהותלדבןותקראשמוראובןכיאמרהכיראהיהוהבענייכיעתהיאהבניאישיותהרעודותלדבןותאמרכישמעיהוהכישנואהאנכיויתןליגםאתזהותקראשמושמעוןותהרעודותלדבןו
תאמרעתההפעםילוהאישיאליכיילדתילושלשהבניםעלכןקראשמולויותהרעודותלדבןותאמרהפעםאודהאתיהוהעלכןקראהשמויהודהותעמדמלדתותרארחלכילאילדהליעקבותקנארחלבאחתהותאמראליעקבהבהליבניםואםאיןמתהאנכיויחראףיעקבברחלויאמרהתחתאלהיםאנכיאשרמנעממךפריבטןותאמרהנהאמתיבלההבאאליהותלדעלברכיואבנהגםאנכיממנהותתןלואתבלההשפחתהלאשהויבאאליהיעקבותהרבלההותלדליעקבבןותאמררחלדנניאלהיםוגםשמעבקליויתןליבןעלכןקראהשמודןותהרעודותלדבלההשפ
חתרחלבןשניליעקבותאמררחלנפתוליאלהיםנפתלתיעםאחתיגםיכלתיותקראשמונפתליותראלאהכיעמדהמלדתותקחאתזלפהשפחתהותתןאתהליעקבלאשהותלדזלפהשפחתלאהליעקבבןותאמרלאהבגדותקראאתשמוגדותלדזלפהשפחתלאהבןשניליעקבותאמרלאהבאשריכיאשרוניבנותותקראאתשמואשרוילךראובןבימיקצירחטיםוימצאדודאיםבשדהויבאאתםאללאהאמוותאמררחלאללאהתנינאלימדודאיבנךותאמרלההמעטקחתךאתאישיולקחתגםאתדודאיבניותאמררחללכןישכבעמךהלילהתחתדודאיבנךויבאיעקבמןהש
דהבערבותצאלאהלקראתוותאמראליתבואכישכרשכרתיךבדודאיבניוישכבעמהבלילההואוישמעאלהיםאללאהותהרותלדליעקבבןחמישיותאמרלאהנתןאלהיםשכריאשרנתתישפחתילאישיותקראשמויששכרותהרעודלאהותלדבןששיליעקבותאמרלאהזבדניאלהיםאתיזבדטובהפעםיזבלניאישיכיילדתילוששהבניםותקראאתשמוזבלוןואחרילדהבתותקראאתשמהדינהויזכראלהיםאתרחלוישמעאליהאלהיםויפתחאתרחמהותהרותלדבןותאמראסףאלהיםאתחרפתיותקראאתשמויוסףלאמריסףיהוהליבןאחרויהיכאשרילדה
רחלאתיוסףויאמריעקבאללבןשלחניואלכהאלמקומיולארציתנהאתנשיואתילדיאשרעבדתיאתךבהןואלכהכיאתהידעתאתעבדתיאשרעבדתיךויאמראליולבןאםנאמצאתיחןבעיניךנחשתיויברכנייהוהבגללךויאמרנקבהשכרךעליואתנהויאמראליואתהידעתאתאשרעבדתיךואתאשרהיהמקנךאתיכימעטאשרהיהלךלפניויפרץלרבויברךיהוהאתךלרגליועתהמתיאעשהגםאנכילביתיויאמרמהאתןלךויאמריעקבלאתתןלימאומהאםתעשהליהדברהזהאשובהארעהצאנךאשמראעברבכלצאנךהיוםהסרמשםכלשהנקדוטלואוכלשה
חוםבכשביםוטלואונקדבעזיםוהיהשכריוענתהביצדקתיביוםמחרכיתבואעלשכרילפניךכלאשראיננונקדוטלואבעזיםוחוםבכשביםגנובהואאתיויאמרלבןהןלויהיכדברךויסרביוםההואאתהתישיםהעקדיםוהטלאיםואתכלהעזיםהנקדותוהטלאתכלאשרלבןבווכלחוםבכשביםויתןבידבניווישםדרךשלשתימיםבינווביןיעקבויעקברעהאתצאןלבןהנותרתויקחלויעקבמקללבנהלחולוזוערמוןויפצלבהןפצלותלבנותמחשףהלבןאשרעלהמקלותויצגאתהמקלותאשרפצלברהטיםבשקתותהמיםאשרתבאןהצאןלשתותלנכ
חהצאןויחמנהבבאןלשתותויחמוהצאןאלהמקלותותלדןהצאןעקדיםנקדיםוטלאיםוהכשביםהפרידיעקבויתןפניהצאןאלעקדוכלחוםבצאןלבןוישתלועדריםלבדוולאשתםעלצאןלבןוהיהבכליחםהצאןהמקשרותושםיעקבאתהמקלותלעיניהצאןברהטיםליחמנהבמקלותובהעטיףהצאןלאישיםוהיההעטפיםללבןוהקשריםליעקבויפרץהאישמאדמאדויהילוצאןרבותושפחותועבדיםוגמליםוחמריםוישמעאתדבריבנילבןלאמרלקחיעקבאתכלאשרלאבינוומאשרלאבינועשהאתכלהכבדהזהויראיעקבאתפנילבןוהנהאיננוע
 ארבעה אבות נזיקין
זיכוי הרבים:

כדאי לקרוא ולהבין עד הסוף, רואים איך כל דברי חז"ל ברוח הקודש ממש. המשנה במס' בבא קמא: "אַרְבָּעָה אֲבוֹת נְזִיקִין: הַשּׁוֹר וְהַבּוֹר וְהַמַּבְעֶה וְהַהֶבְעֵר.", כלומר ישנם ארבעה סוגי נזק שאפשר לחלק בכל ההזקים בעולם: השור שהבהמה מזיקה, הבור אלו מכשולים שהניחו בר"ה, ההבער זוהי אש שהדליק אדם והתפשטה להזיק, והמבעה, אמרו בגמרא שהכוונה לאדם שמזיק או שן של שור שיש בה הנאה בהיזק, למשל אם השור מתחכך בכותל להנאתו. וזה לשון הגמרא ב"ק (ג:) : "מאי מבעה? רב אמר מבעה זה אדם, ושמואל אמר מבעה זה השן. רב אמר מבעה זה אדם: דכתיב (ישעיה כא, יב) 'אמר שומר אתא בקר וגם לילה אם תבעיון בעיו', ושמואל אמר מבעה זה השן: דכתיב (עובדיה א, ו) 'איך נחפשו עשו נבעו מצפוניו' ". ורואים שרב ושמואל חולקים בפירוש המילה "מבעה" במשנה, אולם הם באופן מדהים דורשים דוקא מאותם פסוקים בנביאים שמדברים על מפלת עשיו ואחרית הימים, ועוד שאמרו בגמרא שהפסוקים האלה כלל לא מתאימים ואם כן למה הביאו אותם דוקא, ומשמע שרוצים לרמוז לדבר מסוים.

הפסוק שרב דורש ממנו לשון מבעה הוא: (ישעיה כא, יב) "יא  מַשָּׂא דּוּמָה אֵלַי קֹרֵא מִשֵּׂעִיר שֹׁמֵר מַה מִלַּיְלָה שֹׁמֵר מַה מִלֵּיל: יב  אָמַר שֹׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ", ופירשו חז"ל ורש"י במקום, שמַשָּׂא דּוּמָה זאת הנבואה על אדום ועשיו שכן כתוב בפסוק "מִשֵּׂעִ֔יר" והר שעיר שייך לעשיו. ומדובר על הגלות האחרון תחת מלכות אדום. והפסוק ששמואל דורש (עובדיה א, ו): "ו  אֵ֚יךְ נֶחְפְּשׂ֣וּ עֵשָׂ֔ו נִבְע֖וּ מַצְפֻּנָֽיו", והנביא עובדיה התנבא רק על מפלת עשיו ואחרית הימים, כי גלות עשיו היא הקשה מכולם הגלות הרביעית החושך הגדול שאנחנו בו.א)

וחיפשנו דילוג מינימלי בתורה "נזיקין" ולאחר מכן "המבעה" בדילוג מינימלי גם הוא, ונימצאו חותכים שניהם בצורה מדהימה בדיוק במקום שבו בורח יעקב מעשיו אל לבן. נימצאו עוד דילוגים שקשורים אבל לא רלוונטיים לעניינו.

 ומה שאמר הקב"ה ליעקב: ונברכובךכלמשפחתהאדמהובזרעךוהנה , רומז למה שאמר רב שמבעה זה האדם, כי הדילוג "המבעה" יוצא מהמילה "האדמה", וגם האדמה זה לשון של בן אדם כי כתוב: "עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ", רואים שהמילה אדם לקוחה מהמילה אדמ-ה. וכן הפשט משפחות האדמה. ומשום שהיה יעקב באותו פסוק ממש בורח מעשיו, וגם היה מפחד מללכת אל לבן, כפירש"י במקום: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת", רש"י אנכי עמך. "לפי שהיה ירא מעשו ומלבן". ושמירה בד"כ היא מהנזיקין כמו שכתוב לגבי היזק שור: "אוֹ נוֹדַע כִּי שׁוֹר נַגָּח הוּא וכו' וְלֹא יִשְׁמְרֶנּוּ בְּעָלָיו וְגו' ". ועשו ולבן רצו לעשות בו היזק של אדם בליעל באדם מתוקן כיעקב, כלומר בכוונה כי האדם מועד לעולם. כמו שכתוב על לבן: "ארמי אובד אבי", ועל עשו לעיל כתוב: "וַיִּשְׂטֹם עֵשָׂו אֶת יַעֲקֹב וכו' וַיֹּאמֶר וכו' וְאַהַרְגָה אֶת יַעֲקֹב אָחִי". לכן לפי רב אלו נזקי אדם והדילוג המינימלי של "המבעה" שהוא האדם חותך את הדילוג "נזיקין", ולשמואל דאמר מבעה זו השן, על כל פנים רואים שדרש דוקא מנבואה שקשורה לעשיו, לרמוז שהיזק המבעה שייך לעשיו, ואולי משום שאין עשיו חשוב אדם כלל, כי מצינו שניסה להזיק את יעקב בנשיכת שן, וצ"ע שאין בזה הנאה להיזקו.

ואולי לפי זה זה פירוש המשנה, ע"פ הרמז, "ארבעה אבות נזיקין", ר"ל ישנם ארבעה מידות כגון לבן ועשיו שרצו להזיק לאבות היינו לאברהם יצחק ויעקב, וכנגדן ארבעה מלכויות (בבל, פרס ומדי, יון, אדום) שיהו מזיקין לבנים, כי משום שכל התולדות כאבות, ומעשה אבות סימן לבנים. "השור הבור המבעה וההבער", וראינו שהמבעה כנגד אדום הוא עשיו, ולמר המבעה הוא האדם ולכן רומז לאדום. והתיאור של החיה הרביעית היא אדום בדניאל (דניאל ז): "וַאֲר֣וּ חֵיוָ֣ה רְֽבִיעָאָ֡ה דְּחִילָה֩ וְאֵֽימְתָנִ֨י וְתַקִּיפָ֜א וכו' וְהִ֣יא מְשַׁנְּיָ֗ה מִן-כָּל-חֵֽיוָתָא֙ דִּ֣י קָֽדָמַ֔יהּ וכו' וַאֲל֨וּ עַיְנִ֜ין כְּעַיְנֵ֤י אֲנָשָׁא֙ וכו' שִׁנַּ֤הּ דִּֽי-פַרְזֶל֙ וְטִפְרַ֣יהּ דִּֽי-נְחָ֔שׁ" ורואים שיש רק בה בחינת אדם ממה שאמר שהיא משונה מכל שאר החיות ולה עיניים של בן אדם, ולמ"ד מבעה זה השן, רואים שגם יש לה שיניים של ברזל והיא תאכל עד דק את כל הארץ וציפורניים של נחושת, לכן אדום קרויה גם נחש, וזה למ"ד מבעה זו שן כי הנחש החיה היחידה שאין לה טעם והנאה באכילה ורק מהנשיכה עצמה היא נהנת. והחיה השניה פרס ומדי כנגד דב וזאב כמפורש שם (שם ז, ה), והם רומזים לאב נזיקין בור, שהוא כבד כמו דוב והגריעות שלו שאינו יכול לילך ולהזיק, ולכן במחזה השני שראה דני' (שם ח) הם מתוארים כאייל שעומד ומנגח בכל העמים אבל אינו מהלך, וכן האותיות דוב רומזות לבור (התג של הדלי"ת לא פוסל בס"ת). לעומת הצפיר עזים שבא מן המערב ורץ על פני כל הארץ ואינו נוגע בארץ כי הוא קל ממש כמו האש ההבער שאע"פ שאין בה רוח חיים דרכה לילך ולהזיק, והם היוונים שנמשלו (שם ז, ו) לנמר שגם הוא קל רגלים מאוד. והחיה הראשונה היא האריה כנגד בבל, ויש להם בחינה שהם מועדים לעולם כדאמרינן (ב"ק טו:), אבל לפני שהחריבו את הבית הם היו בחינת ארי תרבות (שם) שאינו מועד. ולכן בסופו של דבר הם חזרו לבחינה זאת וקיבלו לב אדם (דניאל ז, ד). ותימצא את כל החיות רמוזות במשנה שם ששנינו: "ושור המועד ושור המזיק ברשות הניזק והאדם הזאב והארי והדוב והנמר והברדלס והנחש הרי אלו מועדין רבי אלעזר אומר בזמן שהן בני תרבות אינן מועדין והנחש מועד לעולם", האדם והנחש כנגד אדום בחי' המבעה ששניהם מועדין לעולם והנחש שרו של עשיו, הזאב והדוב הם פרס ומדי בחי' הבור, הארי כנגד בבל בחי' השור, הנמר והברדלס כנגד יון, בחי' ההבער. ואחרי זה ראינו שפירש המהרש"א בצורה דומה (ב"ק, ח"א דף ג ע"ב).

ואחרי זה, ראינו לכ"ק בעל הטורים, וכתב על הפסוק החותך את הדילוג: "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת וכו' ", בעל הטורים והשבותיך אל האדמה. בגימטריא (עם הכולל והמילים) זה מארבע מלכיות. וחיפשנו במקום את הדילוג: "מלכויות" ובהמשך שלו "הן מלכויות", חותך בדיוק את הגימטריה שחישב בעל הטורים במקום: "וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה". להלן תמונה:

צפה בדילוג זה באתר

 

_____________

א) וכביכול נראה שברור לרב ושמואל שהמילה המבעה קשורה לעשיו, רק לא היה ברור לאיזה פסוק מביניהם. כי יש הרבה פסוקים בתנ"ך שכתוב בהם הלשון "מבעה", לשון של בקשה בארמית. כגון בדניאל: "וְדָתָא נֶפְקַת וְחַכִּימַיָּא מִתְקַטְּלִין וּבְעוֹ דָּנִיֵּאל וְחַבְרוֹהִי לְהִתְקְטָלָה", שנבוכדנצר ביקש להרוג את דניאל וחבריו. ומדוע לא דרש מכאן רב שהרי זה קאי גם על בני אדם. וכן שם יותר קרוב: "לָךְ אֱלָהּ אֲבָהָתִי מְהוֹדֵא וּמְשַׁבַּח אֲנָה דִּי חָכְמְתָא וּגְבוּרְתָא יְהַבְתְּ לִי וּכְעַן הוֹדַעְתַּנִי דִּי בְעֵינָא מִנָּךְ דִּי מִלַּת מַלְכָּא הוֹדַעְתֶּנָא". ואולי כי "עשו" רומז לשוע שהיא תפילה ותחינה כעין בעי כי כל עניינם של ישמעאל ועשו להעלות שועתנו אל האלהים, דרשו רב ושמואל דוקא מפסוקים אלו, אבל עכ"פ צ"ל שהיה להם בקבלה שהמשנה רומזת לעשו.

תגובה חדשה

שם השולח
דוא"ל
תגובה
שאלת אבטחה:
איך קוראים לבן של יצחק אבינו?

רמז: יעק...

טבלאות צפנים אחרונות

החובל בחבירו
מאת שלמה א.
11 צפיות
נושא: משנה

ארבעה אבות נזיקין
מאת משה, ל'
788 צפיות
נושא: משנה

כל הזבחים שלא לשמן
מאת שלמה א.
1022 צפיות
נושא: משנה

שנים אוחזין בטלית
מאת משה ל.
661 צפיות
נושא: משנה

שנים אוחזין בטלית - מדהים!
מאת יאשיהו מ. ג.
1512 צפיות
נושא: משנה