טבלה באמת מדהימה, שממחישה שהכול מאת ה', אפילו כיפת ברזל שמיירטת את הטילים, ויש הרבה טילים שהיא מפספסת או לא מספיקה ליירט. הפועל "ירט", חוזר פעם אחת בתורה, בפרשת השבוע של תחילת מבצע "צוק איתן", "בלק", סימנך: "איתן מושבך ושים בסלע קינך": וחז"ל היו צריכים לדרוש יר"ט כאילו שזה ראשי תיבות, בפסוק שבטבלה: "וַיֹּאמֶר אֵלָיו מַלְאַךְ ה' וכו' הִנֵּה אָנֹכִי יָצָאתִי לְשָׂטָן כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי", כלומר מלאך ה' אומר לבלעם, אנוכי יצאתי לשטן כלומר להסיט את האתון מהדרך, יר"ט=יראה, ראתה, נטתה מהדרך. (עיין רש"י). כלומר האתון שרומז לטילים, כי בלעם רכב עליו כדי לפגוע בישראל וגם חמאס רוצה לרכוב על הטילים כדי לפגוע בישראל, לכן הקב"ה אומר, אני יצאתי לשטן כלומר להסיט וליירט את הטילים מהדרך והם ראו אותי יראו ממני, ונטו מן הדרך. וזה מה' שהרבה מהטילים סוטים ונופלים "בשטחים פתוחים", או אפילו בערים ואין נפגעים.
והדילוגים בטבלה: "ירוט" מקביל ל- "טילים", וכן "מעזה" והדילוג "השטן" חותך את "לשטן", כי השטן זה הֶסטן, כלומר הסיט אותן וזה אותו דבר כי ש' וס' מתחלפות, וכן "וְאַתְּ כִּי שָׂטִית תַּחַת אִישֵׁךְ" (במדבר ה). לכן הכי טוב לבטוח בכל עת בה', שיעזור בין אם על ידי כיפת ברזל בין בדרכים אחרות. ורומז הפסוק (תהלים מד): "לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ", מה שבצהוב בגימטריה "יירוט טילים". רומז שאם לא נסוג אחור לבנו, ולא נטה את צעדינו מהבטחון בקב"ה, אז ה' יירט ויטה את הטילים ויגרום להם ליסוג אחור ואפילו ליפול בעזה. וכל המזמור הזה (שם מד) מדבר על מלחמה בגוים ובטחון בה': "ג אַתָּה יָדְךָ גּוֹיִם הוֹרַשְׁתָּ וַתִּטָּעֵם תָּרַע לְאֻמִּים וַתְּשַׁלְּחֵם: וכו' ז כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי". ולפי הפסוק האחרון חיפשנו גימטריה "כיפת ברזל", ונימצא בפסוק (שמו"א יז): "וְיֵדְעוּ כָּל הַקָּהָל הַזֶּה כִּי לֹא בְּחֶרֶב וּבַחֲנִית יְהוֹשִׁיעַ ה' כִּי לה' הַמִּלְחָמָה וְנָתַן אֶתְכֶם בְּיָדֵנוּ". שאמר דוד המלך לפלשתים לפני שהרג את גלית עם האבן, כלומר אין תשועה מאת ה' בחרב ובחנית שהם כלים פיתוח של בני אדם כמו כיפת ברזל. והעיר עזה שייכת לפלשתים כפי שמפורש בעמוס (פ' א).
ועוד מצינו באותו מקום ממש טבלה דומה:
טבלה אחרת באותו מקום עם הדילוגים: "יירוט", "רקטה שט".
וכאן "רקטה שט", כלומר כמו הלשון דלעיל "הנה אנוכי יצאתי לשטן", רקטה הסיט מהדרך. והדילוג יירוט חותך בדיוק את ירט. וכן חיפשנו גימטריה של "שטחים פתוחים", ומצאנו בפסוק שבאדום בטבלה: "וַתֵּ֣רֶא הָאָתוֹן֩ אֶת-מַלְאַ֨ךְ ה' נִצָּ֣ב בַּדֶּ֗רֶךְ וְחַרְבּ֤וֹ שְׁלוּפָה֙ בְּיָד֔וֹ וַתֵּ֤ט הָֽאָתוֹן֙ מִן-הַדֶּ֔רֶךְ וַתֵּ֖לֶךְ בַּשָּׂדֶ֑ה וַיַּ֤ךְ בִּלְעָם֙ אֶת-הָ֣אָת֔וֹן לְהַטֹּתָ֖הּ הַדָּֽרֶךְ". האתון הם הטילים, הקב"ה מטה אותם לשטחים פתוחים כלומר "וַתֵּ֖לֶךְ בַּשָּׂדֶ֑ה", וחמס בחינת בלעם משתדלים להטות אותם בחזרה לדרך.
וכן רמוז במפורש כשדוד בא להלחם בגלית: "וַיַּלְבֵּשׁ שָׁאוּל אֶת דָּוִד מַדָּיו וְנָתַן קוֹבַע נְחֹשֶׁת עַל רֹאשׁוֹ וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ שִׁרְיוֹן", ורואים שדוד המלך לבש כמין כיפת ברזל על ראשו להתגונן מהפלשתי בחינת עזה, ובפסוק הבא: "וַיַּחְגֹּר דָּוִד אֶת חַרְבּוֹ מֵעַל לְמַדָּיו וַיֹּאֶל לָלֶכֶת כִּי לֹא נִסָּה וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל לֹא אוּכַל לָלֶכֶת בָּאֵלֶּה כִּי לֹא נִסִּיתִי וַיְסִרֵם דָּוִד מֵעָלָיו", ופירש התרגום יונתן במקום ורש"י, שדוד לא רצה ללכת עם המגן והקובע נחושת כי אין בזה נס כלומר לא ניכר שהקב"ה מציל אותי. ולכן עם הכיפת ברזל, לא ניכר הנס וזאת הצרה, אבל ודאי שהוא קיים.
