SOD TORAH
ט' כסלו התשעט (05:12), פרשת
חפש את הדברים הכי מעניינים בתורה: שם המשפחה שלך, השם שלך, מקום העבודה, בת הזוג שלך
 
צור קשר: sodtorah@gmail.com
מילון ארמית פורומים לוח שנה תוכנה להגהות תפילין תרומות לאברכים

אנא עזרו לנו בתרומה לאברכים ולהחזרה בתשובה ותקבלו את התוכנה לדילוגים + תיקון לשם שלכם לפי הדילוגים למעבר לתשלום

חיפוש דילוגים בתורה
חיפוש ביטוי:   איפוס
שיטת חיפוש:  אזור לחיפוש:
אפשרויות הצגת הסתברויות בטבלה הצג תוויותהצג פסוקיםשלח טבלה לחבר הצג דו"ח הסתברות
הגדרות טבלה
רוחב טבלה לפי דילוג + - LCM GCF סידור אוטומטי
התחל טבלה מ- עד « » סידור אורך טבלה
חיתוך רוחב טבלה עד
רוחב הטבלה: + - אורך טבלה: + - מיקום הדילוג: [ | ]
חיתוך רוחב טבלה
ביטוי: | דילוג:
הפסוק שחותך את האות המסומנת בביטוי:
עמךעדשנתהיבליעבדעמךויצאמעמךהואובניועמוושבאלמשפחתוואלאחזתאבת
יוישובכיעבדיהםאשרהוצאתיאתםמארץמצריםלאימכרוממכרתעבדלאתרדהבוב
פרךויראתמאלהיךועבדךואמתךאשריהיולךמאתהגויםאשרסביבתיכםמהםתקנו
עבדואמהוגםמבניהתושביםהגריםעמכםמהםתקנווממשפחתםאשרעמכםאשרהולי
דובארצכםוהיולכםלאחזהוהתנחלתםאתםלבניכםאחריכםלרשתאחזהלעלםבהםת
עבדוובאחיכםבניישראלאישבאחיולאתרדהבובפרךוכיתשיגידגרותושבעמךו
מךאחיךעמוונמכרלגרתושבעמךאולעקרמשפחתגראחרינמכרגאלהתהיהלואחדמ
אחיויגאלנואודדואובןדדויגאלנואומשארבשרוממשפחתויגאלנואוהשיגהי
דוונגאלוחשבעםקנהומשנתהמכרולועדשנתהיבלוהיהכסףממכרובמספרשניםכ
ימישכיריהיהעמואםעודרבותבשניםלפיהןישיבגאלתומכסףמקנתוואםמעטנש
ארבשניםעדשנתהיבלוחשבלוכפישניוישיבאתגאלתוכשכירשנהבשנהיהיהעמו
לאירדנובפרךלעיניךואםלאיגאלבאלהויצאבשנתהיבלהואובניועמוכיליבנ
יישראלעבדיםעבדיהםאשרהוצאתיאותםמארץמצריםאנייהוהאלהיכםלאתעשול
כםאלילםופסלומצבהלאתקימולכםואבןמשכיתלאתתנובארצכםלהשתחותעליהכ
 בין המצרים
זיכוי הרבים:

בין המצרים

מצינו את הפס' הבא באיכה (פ"א): "גָּלְתָה יְהוּדָה מֵעֹנִי וּמֵרֹב עֲבֹדָה, הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ, כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", ודרשו חז"ל בין המצרים הכוונה בין שני הפורעניות של הבקעת העיר בי"ז בתמוז לחורבן הבית בט' באב ואז הגלו את תושבי ירושלים. וחיפשנו דילוג מינימלי בתורה "רודפיה", וחותך את הפס' שכתוב בו: "וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר מִשְׁפַּחַת גֵּר", ורואים את הלשון "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ" רמוז ממש בפס' "וְכִי תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב", כלומר איזה גוי שהוא גר תושב יצליח להשיג ולהכניס תחתיו ישראל עני לעבד.

וחיפשנו דילוג מינימלי "בין", וחותך את "וחשבלוכפישניוישיבאתגאלתו", ורומז שהמצרים של אותו יהודי שנימכר לעבד לגוי שרומז לעם ישראל שנמכרו לגלות לגוים, מתי השיג אותו גוי להכניס היהודי לעבד, בין המצרים, כפישניו, כל הזמן שעבד אצל אותו גוי נחשב לו בין המצרים עד שיגאלו אותו.

וחיפשנו דילוג מינימלי "מצר", כלומר אחד מן המצרים, ונימצא באופן מדהים דילוג כפול בפס' מארץמצרים, (מצר מימין ומצר משמאל), כי מצרים היא ראש לכל הגלויות והיא המצר מכאן ומכאן, כלומר אותו יהודי שנימכר יצא ביובל וישתחרר והיובל בחינת הגאולה השלמה לבנ"י, ואומר "אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים", כלומר מבין המצרים, היא ארץ מצרים שם היו ישראל ביניהם וניטמעו כמו אותו עבד עברי אצל הגוי.

ולאחר חיפוש בתורה של, "מארץ מצרים", מצינו שחוזר 50 פעמים בתורה בדיוק (לא בדילוגים רק בפסוקים בפירוש, כדי לראות את כולם כנס לטבלה: "נ' שערי בינה"), ורומז שהקב"ה הוציא את בנ"י שהם אותו העבד מסכן שנימכר למצרים לעבודה זרה, ואילולא הקב"ה שהוציאנו מבין המצרים היינו נטמעים שם ב-50 שערי טומאה, כמובא בהגדה וכך ראינו בפי' אור החיים הק' וכ"כ בזוה"ק וז"ל אור החיים: "עוד ירצה לומר ראה הצער שישנם בו ועוד ראיתי עוני עמי שהם חלק ה' עמו והעוני הוא אשר הם במצרים כי אם ישראל מתעכבים עוד הם נאבדים ב''מ על דרך אומרם ז''ל (הגדה) ואלו לא הוציא הקב''ה את אבותינו ממצרים עדיין וגו' כי אם היו מתעכבים שם עוד היו נכנסים ב-50 שערי טומאה ולא היתה תקומה לזה גאלם מיד ולא שהו אפי' שיעור שיספיק בצקם להחמיץ כו'". ואלו ה-50 שערי טומאה כנגד 50 אזכרות של "מארץ מצרים" בתורה, שרומז שאפשר לצאת מארץ מצרים עד שער החמישים ולא עד בכלל. וכן ניראה מהזוה"ק עיין בטבלה נ' שערי בינה.

והדבר המדהים שכנגד זה אומר כאן הקב"ה על העבד העברי, אחרינמכרגאלהתהיהלו: "אַחֲרֵי נִמְכַּר גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ: אוֹ דֹדוֹ אוֹ בֶן דֹּדוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ מִשְּׁאֵר בְּשָׂרוֹ מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ יִגְאָלֶנּוּ אוֹ הִשִּׂיגָה יָדוֹ וְנִגְאָל", כלומר בכל מצב אותו עבד חייב להשתחרר אסור לו להיטמע תחת אותו גוי עד היובל, כי היובל הוא שנת החמישים שנה, וכן ביוב"ל בגימטריה, 50. ואם הוא יגיע עד שנת החמישים שנה כאמור הוא יטמע שם לעולם וכבר יתמכר לעבודת כוכבים ואפי' ביובל כבר לא ירצה להשתחרר אותו עבד משום שהתמכר להם מבחינה רוחנית. והיובל משחרר את כל העבדים[1] כידוע וזה זכר ליציאת מצרים כמ"ש בטבלה: "וְאִם לֹא יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת הַיֹּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ :כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם". אם לא נותר שום מוצא לאותו עבד אז היובל שהוא בחינת יציאת מצרים ישחרר אותו וזה זכר ליציאת מצרים שבנ"י יצאו מהשער החמשים לטומאה.

ועוד אם ניקח אותיות "מארץ מצרים", יהיה לנו, "מצר א-ים מצר", כלומר בין המצרים יש לנו י"ם ימים, בגימטריה זה 50, והאל"ף של א-ים באה לומר שחנו על הים כדלקמן, ואם ניקח את הימים בין ט' בתמוז (הבקעת העיר בביה"מ הראשון) עד ט' באב (חורבן ביה"מ הראשון) יש לנו 29 יום (חודש חסר), ועוד ניקח הימים מי"ז בתמוז (הבקעת העיר בביה"מ השני) עד ט' באב (חורבן ביה"מ השני) יש לנו 21 ימים. ביחד 21+29=50. ואלו החמישים המוזכרים לעיל.

ואם נאמר שבין המצרים, רומזים לישראל שהיו על הים, כי מצינו כאשר בא פרעה וכל חילו וחסמו ישראל על הים, שנאמר: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיָשֻׁבוּ וְיַחֲנוּ לִפְנֵי פִּי הַחִירֹת בֵּין מִגְדֹּל וּבֵין הַיָּם לִפְנֵי בַּעַל צְפֹן נִכְחוֹ תַחֲנוּ עַל הַיָּם: וְאָמַ֤ר פַּרְעֹה֙ לִבְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל נְבֻכִ֥ים הֵ֖ם בָּאָ֑רֶץ סָגַ֥ר עֲלֵיהֶ֖ם הַמִּדְבָּֽר", ועיין כל זה בטבלה על י"ז בתמוז. אם כן ברור עכשיו מאי קאמר "מצר ימא מצר", או גם "מצר אים מצר", שהמצרים באו לצור על ישראל מכאן ומכאן וישראל חנו על הים (א-ים בארמית על הים):

וכן הפס' "אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג וכו' נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם", והיינו מה שאמר "כָּל רֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", כי יציאת מצרים הייתה בגבורות הבינה, בחי' חמישים שערים בגימ' מ"י. וכאן באמת השיג פרעה את ישראל וסגר עליהם המדבר רק משום שצעקו לקב"ה ניצלו משא"כ במצור שעשה נבוכדנצר. וכן "נבכים בארץ" בגימטריה "נבוכדנצר", כי הם מיותר. והסוד בזה, כי היובל הוא הבינה, שיש בה חמישים שערים, ויציאת מצרים היתה בגבורות של הבינה והיא קרויה מ"י בגימטריה 50. וביה"מ הוא המלכות, והיא קרויה י"ם.

והראנו כבר פעם שיש באותה טבלה ממש, טבלה נוספת שרומזת למשיח, עיין "מבוקשך מי משיח". וזה שוב מראה פסיק מהמורכבות האינסופית של התורה, שמוצאים כמה וכמה טבלאות עם רמזים ודילוגים שונים באותם פסוקים באותו מקום.

 



[1] כמובא במס' ר"ה (ח:) דתניא (ויקרא כה)  וקדשתם את שנת החמשים שנה מה ת''ל לפי שנאמר ביוה''כ יכול לא תהא מתקדשת אלא מיוה''כ ואילך ת''ל וקדשתם את שנת החמשים מלמד שמתקדשת והולכת מתחילתה מכאן אמר ר' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקא מר''ה עד יוה''כ לא היו עבדים נפטרין לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהם אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהן בראשיהן כיון שהגיע יוה''כ תקעו ב''ד בשופר נפטרו עבדים לבתיהן ושדות חוזרות לבעליהן.

תגובה חדשה

שם השולח
דוא"ל
תגובה
שאלת אבטחה:
איך קוראים לבן של אברהם אבינו?

רמז: יצח...

טבלאות צפנים אחרונות

עקרים משדה
מאת המערכת
58 צפיות
נושא: חידושי תורה

אוהל בל יצען
מאת המערכת
50 צפיות
נושא: חידושי תורה

תשעה באב ב'
מאת המערכת
65 צפיות
נושא: חידושי תורה

שיר השירים
מאת המערכת
49 צפיות
נושא: חידושי תורה

עלמות אהבוך
מאת המערכת
17 צפיות
נושא: חידושי תורה

עצת ה'
מאת המערכת
22 צפיות
נושא: חידושי תורה

מר דרור מרדכי
מאת המערכת
21 צפיות
נושא: חידושי תורה

חג חנוכה וסוכות
מאת המערכת
29 צפיות
נושא: חידושי תורה

ימי אלול
מאת המערכת
12 צפיות
נושא: חידושי תורה

אלף שנים
מאת המערכת
23 צפיות
נושא: חידושי תורה