SOD TORAH
כב' אלול התשעט (07:51), פרשת
חפש את הדברים הכי מעניינים בתורה: שם המשפחה שלך, השם שלך, מקום העבודה, בת הזוג שלך
 
צור קשר: sodtorah@gmail.com
מילון ארמית פורומים לוח שנה תוכנה להגהות תפילין תרומות

אנא עזרו לנו בתרומה להחזרה בתשובה לאברכים ולחולי סרטן ותקבלו את התוכנה לדילוגים או תיקון לשם שלכם לפי הדילוגים למעבר לתשלום

חיפוש דילוגים בתורה
חיפוש ביטוי:   איפוס
שיטת חיפוש:  אזור לחיפוש:
אפשרויות הצגת הסתברויות בטבלה הצג תוויותהצג פסוקיםשלח טבלה לחבר הצג דו"ח הסתברות
הגדרות טבלה
רוחב טבלה לפי דילוג + - LCM GCF סידור אוטומטי
התחל טבלה מ- עד « » סידור אורך טבלה
חיתוך רוחב טבלה עד
רוחב הטבלה: + - אורך טבלה: + - מיקום הדילוג: [ | ]
חיתוך רוחב טבלה
ביטוי: | דילוג:
הפסוק שחותך את האות המסומנת בביטוי:
לממנווזרעויהיהמלאהגויםויברכםביוםההואלאמורבךיברךישראללאמרישמךאלהיםכאפריםוכמנשהוישםאתאפריםלפנימנשהויאמרישראלאליוסףהנהאנכימתוהיהאל
היםעמכםוהשיבאתכםאלארץאבתיכםואנינתתילךשכםאחדעלאחיךאשרלקחתימידהאמריבחרביובקשתיויקראיעקבאלבניוויאמרהאספוואגידהלכםאתאשריקראאתכםבאחר
יתהימיםהקבצוושמעובנייעקבושמעואלישראלאביכםראובןבכריאתהכחיוראשיתאונייתרשאתויתרעזפחזכמיםאלתותרכיעליתמשכביאביךאזחללתיצועיעלהשמעוןול
ויאחיםכליחמסמכרתיהםבסדםאלתבאנפשיבקהלםאלתחדכבדיכיבאפםהרגואישוברצנםעקרושורארוראפםכיעזועברתםכיקשתהאחלקםביעקבואפיצםבישראליהודהאתהיו
דוךאחיךידךבערףאיביךישתחוולךבניאביךגוראריהיהודהמטרףבניעליתכרערבץכאריהוכלביאמייקימנולאיסורשבטמיהודהומחקקמביןרגליועדכייבאשילהולויק
התעמיםאסרילגפןעירהולשרקהבניאתנוכבסבייןלבשוובדםענביםסותהחכליליעיניםמייןולבןשניםמחלבזבולןלחוףימיםישכןוהואלחוףאניתוירכתועלצידןיששכ
רחמרגרםרבץביןהמשפתיםויראמנחהכיטובואתהארץכינעמהויטשכמולסבלויהילמסעבדדןידיןעמוכאחדשבטיישראליהידןנחשעלידרךשפיפןעליארחהנשךעקביסוסוי
פלרכבואחורלישועתךקויתייהוהגדגדודיגודנווהואיגדעקבמאשרשמנהלחמווהואיתןמעדנימלךנפתליאילהשלחההנתןאמרישפרבןפרתיוסףבןפרתעליעיןבנותצעדה
עלישורוימררהוורבווישטמהובעליחציםותשבבאיתןקשתוויפזוזרעיידיומידיאביריעקבמשםרעהאבןישראלמאלאביךויעזרךואתשדיויברכךברכתשמיםמעלברכתתהו
םרבצתתחתברכתשדיםורחםברכתאביךגברועלברכתהוריעדתאותגבעתעולםתהייןלראשיוסףולקדקדנזיראחיובנימיןזאביטרףבבקריאכלעדולערביחלקשללכלאלהשבטי
 משנכנס אב
זיכוי הרבים:
פורסם בתאריך: א' אב התשעה (17/7/2015)

משנכנס אב ממעטין בשמחה

ידוע מה שאמרו חז"ל (תענית כו:) משנכנס אב ממעטין בשמחה שבת שחל תשעה באב להיות בתוכה אסור מלספר ומלכבס ע"כ ופסק מרן בשלחן ערוך (סי' תקנד ס"א): "תשעה באב אסור ברחיצה וסיכה, ונעילת הסנדל ותשמיש המטה, ואסור לקרות בתורה נביאים וכתובים, ולשנות במשנה ובמדרש ובגמרא בהלכות ובאגדות, משום שנאֱמר פקודי ה' ישרים משמחי לב (תהלים יט, ט) ותינוקות של בית רבן בטלים בו אבל קורא הוא באיוב ובדברים הרעים שבירמיה; ואם יש ביניהם פסוקי נחמה, צריך לדלגם". ותשמיש המיטה אסור משום שהוא משמח את הלב והוא גם כן מצות ה' שהוא עונתה, ואפילו חל ליל טבילה בתשעה באב אסור ליטבול וכ"ש לשמש.

תמונה 1: "נכנס אב", מקביל לדילוג "רינונה", חותך את הפס': "ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו וגו".

וחיפשנו דילוג "נכנס אב", והוא חותך את הפסוק שמברך יעקב את יוסף: "בן פרת יוסף כו' ותשב באיתן קשתו ויפזו זרעי ידיו מידי אביר יעקב משם רעה אבן ישראל", ובפרט את המילים: מידיאביריעקב, וידוע מה שאמרו חז"ל על יוסף הצדיק שעמד בניסיון עם אשת פוטיפר, ונביא את לשון הזהב של חז"ל (סוטה לו:) "(בראשית לט, יא) 'ויהי כהיום הזה ויבא הביתה לעשות מלאכתו', א''ר יוחנן מלמד ששניהם לדבר עבירה נתכוונו, 'ויבא הביתה לעשות מלאכתו', רב ושמואל חד אמר לעשות מלאכתו ממש, וחד אמר לעשות צרכיו נכנס [לשמש איתה]. 'ואין איש מאנשי הבית וגו', אפשר בית גדול כביתו של אותו רשע לא היה בו איש תנא דבי ר' ישמעאל אותו היום יום חגם היה והלכו כולן לבית עבודת כוכבים שלהם והיא אמרה להן חולה היא, אמרה: אין לי יום שניזקק לי יוסף כיום הזה. (בראשית לט, יב) 'ותתפשהו בבגדו לאמר וגו', באותה שעה באתה דיוקנו של אביו[1] ונראתה לו בחלון אמר לו: יוסף, עתידין אחיך שיכתבו על אבני אפוד ואתה ביניהם רצונך שימחה שמך מביניהם ותיקרא רועה זונות דכתיב (משלי כט, ג) 'ורועה זונות יאבד הון', מיד (בראשית מט, כד) 'ותשב באיתן קשתו', א''ר יוחנן משום ר' מאיר ששבה קשתו לאיתנו, 'ויפוזו זרועי ידיו', נעץ ידיו בקרקע ויצאה שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו [ונסמך עליהן כדי שיתייסר ויטרד בצערו ויעבור תוקף יצרו], 'מידי אביר יעקב', מי גרם לו שיחקק על אבני אפוד אלא אביר יעקב, משם רועה אבן ישראל משם זכה ונעשה רועה שנאמר (תהילים פ, ב) רועה ישראל האזינה נוהג כצאן יוסף".

ורואים את לשונם המדויקת של חז"ל: באותה שעה באתה דיוקנו של אביו, כלומר לכאורה ניראה שיוסף היה חוטא אילולא היה מגיע אביו, והיתה סוחפת אותו התרגשות היצר הרע, כי ניראה שהוא היה בשמחה והתרגשות וזה כוונתם של חז"ל שהוקשה ובא לעשות מלאכתו תשמיש ממש, וכמו שאמרנו לעיל שזאת היא השמחה של התשמיש, ובגלל שנכנס אביו של יוסף והופיע דיוקנו אל מול פניו אז ניתמעטה אותה שמחה ודעכה עד שיכל להתגבר על יצרו ומת איברו והצליח לברוח.

וזה פירוש הדילוג: "נכנס אב", כי משנכנס אב, אבא של יוסף שהוא אביר יעקב נכנס דיוקנו אל מול פניו, אז ממעטין בשמחה, הוא הצליח למעט את השמחה של היצר הרע ולברוח. ולכן המשך הדילוג הוא "נכנס אבא", שרומז ליעקב בפירוש שחותך את הפס' מידיאביריעקב. וזה מזכיר את הסיפור הידוע על ר' יהונתן אייבשיץ', שנכנס אביו לביתו והיה עושה רעש וכאשר נכנס הפסיק לעשות רעש, שאל אותו אביו מדוע הפסקת כשנכנסתי ואמר לו שאמרו חז"ל: משנכנס אב ממעטין בשמחה ע"כ. ואב זה אבא שלו.

ועוד יש לדייק, מדוע החמירו חז"ל שדוקא בט' באב צריך למעט בשמחה, הרי על כל הצומות כתוב (זכריה ח) "כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה", מכלל שעכשיו אינם ימי שמחה ומשמע באותה מידה. וניראה שלבד מזה שהוכפלו בט"ב צרות, והוקבע ליום בכיה לדורות, דרשו חז"ל (תענית כט:) ותניא אידך ונוהג אבלות מראש חדש ועד התענית דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר כל החדש כולו אסור רשב''ג אומר אינו אסור אלא אותה שבת בלבד אמר ר' יוחנן ושלשתן מקרא אחד דרשו דכתיב (הושע ב, יג) והשבתי כל משושה חגה חדשה ושבתה וכל מועדה, ור' מאיר דורש מחגה[2], ור' יהודה דורש מחדשה ורשב"ג דורש משבתה.

ורואים שהדילוג " שיר רינונה", וניראה שהיא רומזת לאשת זנונים (עי"י זוהר בראשית קסה:) אולי רומז לקריאה בקול גדול של אשת פוטיפר אחרי שברח יוסף (בראשית לט) "ותקרא לאנשי ביתה ותאמר להם לאמר ראו הביא לנו איש עברי לצחק בנו בא אלי לשכב עמי ואקרא בקול גדול", וקול באישה ערוה.



[1] וכתבו שם התוספות ד"ה באותה שעה באתה, בשם ר' משה הדרשן שממה שכתוב ואין איש מאנשי הבית, משמע אבל מאנשים שלא שייכים לבית יש והוא הדיוקן של יעקב, וכן כתבו בזוהר (רכב ע"א) ואין איש מאנשי הבית, ואין איש בבית מבעי ליה כו'.

[2] כתב רש"י טעמא דר"מ וז"ל מחגה. כלומר יליף טעמא מן חגה דהיינו ר''ח שנקרא חג כדאמרי' לעיל ע"כ, ויש להקשות מנ"ל לפ"ז שמסתיים בתשעה באב דבשלמא לרשב"ג דאמר משבתה כל השבת של ט"ב אסורה, ולר' יהודה דיליף מחודשה כל החודש אסור ומילתא פסיקתא אבל לר"מ ליתסר כל החודש דהא מר"ח קאמר, וי"ל שט' באב נמי אקרי חג ומועד ממאי דכתיב (זכריה ז) כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים, ע"כ. והראיה דלא דריש מחודשה דמה נפשך חודשה הו"ל ר"ח וחגה למאי אצטריך אלא ודאי כדקאמרן.

תגובה חדשה

שם השולח
דוא"ל
תגובה